עו"ד גיל ויינשטיין, משרד עורכי דין בתל אביב
- משפט פלילי
- משפט אזרחי
- תביעות כספיות וגביית חובות
- ייצוג בעסקאות מקרקעין
בקשה לעיקול זמני הוא סעד משפטי שמטרתו לתפוס כספים או נכסים (רכב, נדל"ן, מניות, עיקול על חשבון בנק וכו') של החייב עד למתן פסק הדין וזאת כדי למנוע ממנו להבריח אותם או למכור אותם ולהסתיר את הכספים או להעבירם לאחר. צעד זה, יאפשר לתובע בסופו של דבר, לאחר מתן פסק הדין, לגבות את הכספים שהנתבע חייב לו ולא לעמוד בפני שוקת שבורה.
סימן ב' לתקנות סדר הדין האזרחי מסדיר את הנושא ועוסק באפשרות התובע להגיש בקשה לצו עיקול זמני, בד בבד עם הגשת כתב התביעה ועוד בטרם ניתן פסק דין.
בית המשפט שוקל מספר שיקולים טרם מתן צו עיקול זמני. השיקול המרכזי הוא האם אי מתן הצו יגרום לכך שביום מן הימים, כאשר יינתן פסק דין, הדבר יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין. על התובע הנטל לשכנע את בית המשפט כי עולה חשש שהנתבע ינסה למכור או להעביר נכסים על מנת שלא לשלם את פסק הדין.
שיקול נוסף ומרכזי הינו, קיומה של עילת תביעה וסיכויי התביעה. ככל והמבקש ישכנע את בית המשפט כי סיכויי התביעה גבוהים, כך גדל הסיכוי כי יינתן צו עיקול זמני. כל שהתובע נדרש להראות הינה עילה לכאורה וכי תביעתו אינה משוללת יסוד.
עוד יבחן בית המשפט את המועד להגשת הבקשה לעיקול זמני, ככל והבקשה הוגשה בשיהוי ניכר מעת קרות האירועים, כך יקטן הסיכוי שבית המשפט ייענה לצו העיקול הזמני.
בנוסף, בית המשפט יבחן את הנסיבות הספציפיות של המקרה וישקול את סכום התביעה, כך שככל וסכום התביעה גבוה יותר כך יישקל לחיוב הטלת צו עיקול זמני.
כמו כן, בית המשפט ישקול את יכולתו הכלכלית של הנתבע והחשש להברחת נכסים מצידו. ככל שהתובע יציג הסתבכות כלכלית של הנתבע כך גדל הסיכוי שיינתן צו עיקול זמני. ראיות לכאורה בדבר הסתבכות כלכלית של הנתבע יכולות לבוא לידי ביטוי למשל, בשינוי לרעה בדירוג האשראי; צווי עיקול שהוטלו על נכסי הנתבע; הערות אזהרה שנרשמו על נכסיו; ראיות בדבר שיקים שלא כובדו; יתרת חובה
לאחר שבית המשפט יבחן את שאלת הכבדת מימוש פסק הדין ככל ולא יינתן צו עיקול זמני, בית המשפט יעבור לבחון את שאלת מאזן הנוחות.
בשלב זה, בית המשפט יבחן את הנזק הפוטנציאלי העלול להיגרם לנתבע ככל ויוטל עליו צו עיקול זמני, לעומת הנזק שעלול להיגרם לתובע ככל ולא יוטל הצו. על התובע יהיה לשכנע את בית המשפט, כי עלול להיגרם לו נזק גדול יותר ככל ולא יוטל צו מאשר הנזק שייגרם לנתבע ככל ויוטל צו עיקול זמני.
אחת מהחובות של מבקש הצו הינה להודיע לנתבע או לגורם שמחזיק בכספים או נכסים של הנתבע, כי ניתן צו עיקול וכי עליו להגיש תגובה בכתב לבית המשפט ולפרט האם אכן הנכסים מוחזקים בידיו, אם הם שייכים לנתבע ואם למחזיק יש גם טענה לגבי זכות בנכסים.
בהתאם לתקנה 104(ג) לתקנות סדר הדיון האזרחי, מחזיק הנכסים רשאי להגיש בקשה לביטול צו העיקול או להגבלתו וזאת תוך שלושים ימים מיום שהוצא לו העתק מבקשת העיקול.
הנתבע יכול לטעון טענות נגדיות ולבקש שלא יוטל צו. בין השאר, הנתבע יכול לטעון נגד חוסר תום ליבו של התובע או לטעון כי התביעה חסרת בסיס (מומלץ לצרף לתגובה ראיות בכתב) וכי סיכויי התביעה נמוכים. כמו כן, הנתבע רשאי לטעון שאין כל דחיפות לבקשה ואין סכנה ממשית שיבריח נכסים.
לחילופין, הנתבע רשאי להציע עיקולים על נכסים חלופיים או להפקיד ערבויות או כספים בקופת בית המשפט.
עו"ד גיל ויינשטיין מייצג תובעים ונתבעים בבתי המשפט ובעל ניסיון רב בהגשת בקשות לצווי עיקול זמניים.
בקשה לצו עיקול זמני משתלבת פעמים רבות בהליכי גביית חובות ומהווה אחד הכלים המרכזיים בהם עושה שימוש עורך דין גביית חובות. כאשר קיים חשש ממשי להברחת נכסים מצד החייב, מטרת העיקול היא להבטיח את היכולת של התובע לגבות את חובו בפועל, לאחר מתן פסק הדין. לכן, כבר בשלבים הראשונים של התביעה, ישנה חשיבות לבחינת הצורך בעיקול זמני כחלק מאסטרטגיית גבייה כוללת, תוך שקילת הסיכויים המשפטיים ומאזן הנוחות. הגשת בקשה בזמן ובאופן מקצועי עשויה למנוע מצב בו פסק הדין נותר על הנייר בלבד, ללא יכולת אכיפה אפקטיבית.
