עו"ד גיל ויינשטיין, משרד עורכי דין בתל אביב

גזר דין

פעמים רבות אנו שומעים בתקשורת על אדם שביצע פשע מסוים וכאשר בית המשפט גזר את עונשו אנו נדהמים מהעונש הקל, באופן יחסי, שבית המשפט הטיל בגין ביצוע העבירה.

מהם השיקולים שבית המשפט שוקל בעת גזירת עונשו של נאשם? איזה שיקול הוא המשמעותי ביותר? מהו תסקיר שירות מבחן? מה זה מתחם ענישה? במאמר זה אענה על שאלות חשובות אלה.

שיקולי ענישה

מלאכתו של בית המשפט קשה מאוד כאשר הוא קובע האם נאשם ביצע את העבירה שהואשם בה, ואם לא. קשה שבעתיים היא מלאכת גזירת עונשו של נאשם שהורשע. בית המשפט שוקל שיקולים כלליים ושיקולים אינדיבידואליים בעת גזירת עונשו של הנאשם, בין שיקולים אלה נכללים שיקולים לחומרא ושיקולים לקולא, תוך שבית המשפט מייחס חשיבות מכרעת להגנה על שלום הציבור מחד ועל הפגיעה בנאשם ובני משפחתו מצד שני.

שיקולים לחומרא:

א. עבר פלילי של הנאשם – בעת דיון הטיעונים לעונש נחשף בית המשפט לרישום הפלילי של הנאשם (הרשעות קודמות, אי הרשעות, ריצוי מאסרים ומשך תקופתם).
    בית המשפט ייטה להטיל על נאשם, אשר נושא לחובתו עבר פלילי מכביד, עונש חמור יותר מנאשם שזו העבירה הראשונה שביצע.
ב. חומרת העבירה – קיימים הבדלים בין עבירה לעבירה מבחינת חומרתה. למשל, עבירה של גניבת פריט זול חמורה פחות מעבירת אלימות. ככל שהעבירה חמורה
    יותר, כך ייטה בית המשפט להחמיר עם עונשו של הנאשם.
ג. נפיצות העבירה בציבור – ישנן עבירות שנחשבות למכות מדינה. למשל, גניבת רכב נחשבה בעבר לעבירה כזו וכיום נחשבת עבירת הפגע וברח לכת מדינה. בית
    המשפט שוקל בעת גזירת העונש האם מדובר בעבירה שנמנית בקרב מכות המדינה, ואם לאו, זאת במטרה להעביר מסר לציבור כי מי שיבצע עבירה דומה יישא
    בעונש כבד.
ד. מידת הפגיעה בקורבן – פגיעה משמעותית בגופו או בנפשו של קורבן העבירה תהווה נסיבה להחמרה בעונשו של הנאשם.
ה. הרתעת הנאשם הספציפי ועבריינים בפוטנציה – באמצעות הטלת עונש חמור, מבקש בית המשפט להניא את הנאשם שבפניו ואת העבריינים בפוטנציה מלבצע
    מעשים דומים.
ו. תגמול – בהטלת עונש חמור על הנאשם, מבקש בית המשפט להשוות בין חומרת העונש לחומרת העבירה.
ז. הגנה על שלום הציבור וביטחונו – ככל והנאשם מסוכן לציבור, ייטה בית המשפט להטיל עונש אשר ירחיק את הנאשם מהסביבה לתקופה ארוכה.

שיקולים לקולא:

א. העדר עבר פלילי – לקוחות רבים המתדפקים על דלת משרדי הינם אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי אשר ביצעו עבירה פלילית יחידה בחייהם, זאת בניגוד לדפוס ההתנהגות הקבוע שלהם וברגע של חולשה. בית המשפט מתחשב בנתון זה לחיוב בבואו לגזור את עונשם של הנאשמים שבפניו. בדרך כלל, ייטה בית המשפט לשקם את אותם נאשמים מאשר לגזור עליהם עונשים כבדים.
ב. הודאה בעבירה, לקיחת אחריות וחרטה על ביצוע העבירה – השיקול החשוב ביותר שבית המשפט שוקל בעת גזירת עונשו של נאשם שהורשע, הינו לקיחת האחריות של הנאשם על מעשיו, הודאתו בביצוע העבירה וחרטתו הכנה. רבים החשודים אשר כבר בתחנת המשטרה הודו בהזדמנות הראשונה בביצוע העבירה, הביעו צער, התנצלו והתחרטו. בית המשפט ישקול את ההודאה והבעת החרטה המיידית לקולא בעת גזירת עונשו של הנאשם.
ג. אפשרות שיקום הנאשם – אחד השיקולים החשובים במטרות דרכי הענישה הוא שיקומו של הנאשם. הרעיון הוא שהמדינה אינה מעוניינת שאדם נוסף יהווה נטל על המדינה וככל וישנה אפשרות לתקן את התנהגותו של הנאשם ולשקמו באופן שיהיה אזרח חיובי ומועיל, שיקול זה מקבל משמעות גבוהה.

ד. נסיבות אישיות/משפחתיות – בית המשפט נוטה להתחשב בנאשמים בעלי נסיבות אישיות או משפחתיות מיוחדות, כגון: מצב כלכלי קשה, בני משפחה הסמוכים על שולחנו של הנאשם, מצב רפואי או נפשי מורכב הן של הנאשם והן של מי מבני משפחתו, נסיבות חיים קשות וכו'.

תסקיר שירות המבחן

כאמור, אחד השיקולים החשובים בעת גזירת עונש על נאשם הינו אפשרות שיקומו. לשם כך, מתבקש שירות המבחן לערוך תסקיר אודות הנאשם בו מפרט את תולדות חייו, מצבו הכלכלי, מצבו המשפחתי, מצבו הבריאותי ועוד.

במסגרת התסקיר, בוחן שירות המבחן את נסיבות ביצוע העבירה, את מידת הפגיעה בנאשם ובבני משפחתו כתוצאה מהטלת עונש כזה או אחר ואת אפשרות שיקום הנאשם ובאילו דרכים ניתן לבצע את השיקום.

בסופו של דבר, תפקידו של עורך התסקיר לסייע לבית המשפט בקביעת טיב העונש שיוטל על הנאשם ובאיזו דרך ענישה קיים סיכוי להחזיר את הנאשם למוטב.

מתחם ענישה

ביום 10/7/12 נכנס לתוקף תיקון לחוק העונשין שעניינו קביעת מתחם ענישה לכל עבירה הניצבת בפני בית המשפט. המטרה בתיקון לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, על מנת שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה ובכך להטיל עונש שוויוני על כלל הנאשמים.

העיקרון המנחה הינו קיומו של יחס הולם בין חומרת העבירה ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו.

תפקידו של בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם, בכל תיק ותיק, למעשה העבירה שהנאשם שבפניו ביצע. לשם כך, יתחשב בית המשפט בכל השיקולים שפורטו לעיל.

סוף דבר

כאמור, מלאכת גזירת העונש על נאשם הינה מלאכה קשה ומורכבת. תפקיד סנגור הנאשם הינו לייצג את לקוחו נאמנה באופן שיוביל או לזיכויו בדין או לכך שיוטל עליו העונש המזערי ביותר בנסיבות העניין. לשם כך, על סנגור הנאשם להציג לבית המשפט ראיות לעונש שיש בהן כדי להצביע על תפקודו החיובי של הנאשם במהלך חייו, להמציא גזרי דין קודמים של בתי המשפט בעניינים דומים בהן הוטלו על הנאשם עונשים קלים באופן יחסי ולנסות לשכנע את בית המשפט להקל בעניינו של הנאשם.

 

עורך דין פלילי גיל ויינשטיין, יוצא הפרקליטות הפלילית, מייצג חשודים ונאשמים, רבים מהם אזרחים נורמטיביים ונעדרי עבר פלילי אשר חשודים בביצוע עבירה פלילית וזקוקים לעורך דין אמין ומקצועי שייצג אותם נאמנה.

דילוג לתוכן