עו"ד גיל ויינשטיין, משרד עורכי דין בתל אביב

השתמטות ו עריקות מהצבא

עריקות מהצבא

במדינה בה המערכת הצבאית דומיננטית כל כך בחיי האזרחים וכמעט כל אזרח שירת או מועמד לשרת בצה"ל, אין זה מפתיע שנושא עבירות ההשתמטות ו עריקות מהצבא נפוצות מאוד.

מאמר זה, בא להציג את סעיפי החוק הרלוונטיים לעבירת ה"היעדר מן השירות" (עריקות מהצבא) ונותן סקירה על האבחנה בין עבירת ההשתמטות לעבירת העריקות.

בתמצית, בעוד שהשתמטות הינה היעדרות מן השירות בשל אי התייצבות של מועמד לגיוס לשירות הצבאי, עריקות הינה היעדרות מן השירות של חייל מיחידתו, לאחר שגויס.

סעיפי החוק הרלוונטיים – השתמטות ו עריקות מהצבא

חוק שירות בטחון קובע, כי אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ולא קיבל פטור משירות צבאי, ייקרא בצו להתייצב לשירות צבאי סדיר.

סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי קובע, כי "חייל שערק מן הצבא, דינו – מאסר חמש-עשרה שנה" וכן הסעיף מגדיר "עריקה" כ"העדר מן השירות בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לצבא".

סעיף 93 לחוק קובע, כי "חייל שנעדר משירות בצבא עשרים ואחד ימים רצופים, שלא ברשות, רואים אותו כמי שנעדר מן השירות מתוך כוונה שלא לחזור, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר".

על בסיס סעיף זה, חייל שנעדר מהשירות 21 ימים רצופים מוגדר כעריק במערכת הצבאית ועניינו עובר לטיפול מדור עריקים ומדווח לגורמי אכיפה אחרים, כך שאם החייל יעוכב על ידי שוטר, סביר להניח שתופיע הערה במחשבי המשטרה בדבר העריקות והחייל יוסגר למשטרה הצבאית.

סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי קובע, כי "חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך".

מדיניות התביעה הצבאית בהעמדה לדין של עריקים מהצבא ומשתמטים משירות

בפרקטיקה, צה"ל מעמיד למשפט חיילים שנעדרו מיחידתם על פי קריטריונים של סטאטוס החייל ותקופת ההיעדרות, באופן הבא:

משתמטים משירות צבאי – מועמדים לשירות בטחון אשר לא התייצבו לשירות צבאי במשך תקופה העולה על 540 ימים מיום המועד אליו נקראו לשירות – יוגש נגדם כתב אישום והם יישפטו בפני בית הדין הצבאי.

עריקי בקו"ם – חיילים אשר התייצבו לצורך גיוסם וברחו מהיחידה למשך תקופה העולה על 180 ימים – יוגש נגדם כתב אישום והם יישפטו בפני בית דין צבאי.

עריק סדיר – חייל שערק מיחידתו במשך תקופה העולה על 100 ימים במצטבר – יוגש נגדו כתב אישום והוא יישפט בפני בית דין צבאי.

חייל מילואים – חייל מילואים, שאינו קצין או שלא ביצע עבירת היעדר מן השירות בעבר, והינו עריק למשך למעלה משנתיים – יוגש נגדו כתב אישום והוא יישפט בפני בית דין צבאי.

יצוין כי שיפוט בבית דין צבאי מהווה הליך פלילי לכל דבר ועניין שעלול לגרור הרשעה פלילית, מאסר ממושך, מאסר על תנאי והורדה בדרגה.

בדרך כלל, פרקליטות עריקים מגישה כתבי אישום נגד מי שנעדר מן השירות לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי שהעונש בצידו הוא עד 3 שנות מאסר ולא לפי סעיף 92 שהעונש בצידו הוא עד 15 שנות מאסר, אלא אם כן החייל או המועמד לשירות נעדרו מן השירות הצבאי תקופה ארוכה במיוחד וללא הצדקה מתאימה.

כיצד מתבצעת פעולת לכידת העריק?

מרגע שחייל מוגדר כעריק, שמו נוסף לרשימת עריקים של צה"ל. רשימה זאת עוברת ישירות לגוף מיוחד בצה"ל האחראי על עריקי צה"ל בחיל המשטרה הצבאית.

יחידה זו פועלת על מנת ללכוד את העריק בדרכים שונות, בראש ובראשונה מוצא כנגדו צו מאסר וצו עיכוב יציאה מהארץ.

מרגע זה, יחידת הבילוש של המשטרה הצבאית מתחילה באיתור העריק על ידי ביקורי פתע בביתו בשעות שאינן שגרתיות, מעקב אחר חשבון הבנק של העריק, מעקב אחר חשבון הפייסבוק שלו או ברשתות חברתיות אחרות.

כמו כן המשטרה הצבאית מבצעת כל פעולה אחרת העשויה ללכוד את העריק ולאתר אותו במהירות האפשרית.

גם משטרת ישראל מקבלת דיווח על דבר עריקותו של החייל וכל בדיקה שגרתית על ידי שוטר עלולה להביא ללכידתו.

לסיכום
הנה כי כן, עבירות השתמטות ו עריקות מהצבא הינן עבירות חמורות שעלולות להביא להרשעה פלילית ולמאסר ממושך ולכן היא מחייבת ייעוץ וליווי משפטי מקצועי מ- עורך דין צבאי המכיר את מערכת בתי הדין הצבאיים, הפסיקה הנוהגת ומדיניות פרקליטות העריקים.

מומלץ להיוועץ עם עורך דין צבאי פלילי –  גיל ויינשטיין, משרד עורכי דין בתל-אביב בטרם ההסגרה לרשויות הצבא.

דילוג לתוכן