כאשר משטרת התנועה עוצרת נהג לבדיקה וקיים חשש שהנהג נוהג בשיכרות, הבדיקה תתחיל עם בדיקת מאפיינים – שיחה עם הנהג ובדיקה האם הנהג עונה לעניין, האם נודף ממנו ריח של אלכוהול, הליכה עקב אחר אגודל, הצבעה עם האצבע לאף בעיניים עצומות, עמידה על רגל אחת ועוד.

ככל והנהג לא יעמוד בבדיקת המאפיינים, הוא יופנה לבדיקה באמצעות מכשיר הינשוף.  

ישנן כמה חלופות שבגינן נהג ייחשב לשיכור:

1.נהג ששותה אלכוהול ובמקביל נוהג ברכב או ממונה על רכב ששותה אלכוהול בזמן הנהיגה (למשל: מורה לנהיגה ששותה אלכוהול בזמן שיעור נהיגה, מלווה של נהג חדש ששותה אלכוהול בזמן הליווי).

2.מי שנהג ובבדיקה נמצא בגופו סם מסוכן.

3.החלופה הנפוצה ביותר – מי שנמצא בגופו כמות אלכוהול הגבוהה מהריכוז שקבע שר הביטחון.

הריכוז לפיו משטרת ישראל אוכפת הוא – 290 מק"ג בנשיפה או 50 מ"ג בדם/שתן.

4.אכיפה לנהגים מיוחדים (נהג חדש, נהג צעיר – עד גיל 24, נהג רכב מסחרי ונהג רכב ציבורי) – 50 מק"ג בנשיפה או 10 מ"ג בדם/שתן.

5.סעיף 64 ד לפקודת התעבורה קובע, כי מי שסירב לבדיקת אלכוהול ייחשב לשיכור.

נהג שיימצא בבדיקה כשיכור – ייפסל רישיון הנהיגה שלו מנהלית ל – 30 יום, יוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט לתעבורה והוא יעמוד למשפט.