אי הרשעה

אי הרשעה במשפט פלילי

פתח דבר

לשאלה אם נאשם בעבירה יורשע בעבירה או שיוחלט על אי הרשעתו יש משמעויות אישיות וכלליות להמשך החיים.

כאשר אדם מורשע בעבירה דבק בו קלון וכתם פלילי וכן תחושת הביטחון האישית שלו נפגעת. כמו כן, הרשעה בעבירה תירשם בפלט הרישום הפלילי אשר חשוף לצפייה לגורמים מסוימים – שגרירויות זרות, מקומות עבודה מסוימים, האגף לרישוי כלי ירייה ועוד.

זאת בניגוד להחלטת אי הרשעה במשפט פלילי אשר חשופה למספר גורמים מצומצם ולכן ההשפעה על חיי הנאשם תהיה נמוכה יותר.

במאמר זה אפרט מהם התנאים בהם בתי המשפט קובעים האם להרשיע נאשם, ואם לאו.

כלל היסוד – הרשעה

כלל היסוד במשפט הפלילי קובע שאדם אשר נמצא אשם בביצוע עבירה פלילית – יורשע בביצועה.

החריג לכלל – אי הרשעה

החריג לכלל ההרשעה קבוע במספר הוראות חוק כדלקמן:

סעיף 72 לחוק העונשין קובע כי בית המשפט רשאי לקבוע שנאשם ביצע עבירה, מבלי להרשיעו, והוא רשאי להטיל עליו התחייבות להימנע מעבירה.

סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי בית המשפט אשר הרשיע נאשם ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום שלא להרשיע אותו, רשאי לבטל את ההרשעה.

סעיף 1(2) לפקודת המבחן קובע שבית המשפט רשאי ליתן צו מבחן לנאשם מבלי להרשיעו בכפוף לקבלת תסקיר שירות מבחן.

כאמור, על אף הכלל הקובע הרשעה במשפט פלילי, החוק מאפשר לבתי המשפט להחליט כי אדם אשר נמצא אשם בעבירה – לא יורשע, ובתי המשפט עושים שימוש באי ההרשעה ככל והנאשם אשר עומד למשפט עונה על התנאים שנקבעו בפסיקה. בדרך כלל, יסתייע בית המשפט בתסקיר שירות המבחן לצורך קבלת ההחלטה.

התנאים להחלת אי הרשעה

ערעור פלילי 96 / 2083 תמר כתב נגד מדינת ישראל קובע את התנאים להחלת החריג להרשעה, ואלה שני התנאים המצטברים:

  1. "על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם;
  2. סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים".

כאמור, על המבקש מבית המשפט שלא להרשיע אותו עומד הנטל להוכיח כי הרשעתו בדין תביא לפגיעה חמורה בשיקומו, בדרך כלל הטענות מתמקדות בפגיעה במקום עבודתו (פיטוריו מהעבודה ככל ויורשע), פגיעה קונקרטית בעתידו התעסוקתי (אי קבלת או חידוש רישיון למקצוע בו הוא עוסק) וכו'.

כמו כן, על המבקש אי הרשעה להוכיח כי מדובר בסוג עבירה שאינו חמור, עבירה מסוג חטא או עוון (אך לא רק), עבירה בה לא נגרם נזק משמעותי לקרבן העבירה, נסיבות ביצוע העבירה אינן חמורות, האינטרס הציבורי שעניינו הרתעת הרבים והוקעת המעשה לא ייפגע פגיעה קשה כתוצאה מאי הרשעת הנאשם ועוד.

בנוסף, ייבחן בית המשפט את התנהגותו של הנאשם בחקירת המשטרה – שיתוף הפעולה עם החוקרים, הודאה בעבירה, התנצלות והבעת חרטה.

משקל גבוהה יינתן גם לשאלה האם מדובר בנאשם שזו הסתבכותו הראשונה עם החוק, אדם נורמטיבי וללא עבר פלילי.

מתי תתאפשר אי הרשעה בפלילים ?

בכפוף לתנאים האמורים לעיל, במקרה של נאשמים צעירים, ייטה בית המשפט שלא להרשיע אותם.

במקרה של נאשמים בגירים, בית המשפט לא ימהר להורות על אי הרשעה, אלא כאשר עוצמת הפגיעה בנאשם עקב הרשעתו תעלה על האינטרס הציבורי, ובנוסף ייבן בית המשפט את ההתאמה בין ההרשעה ותוצאותיה לבין חומרת המעשה.

לעו"ד גיל ויינשטיין ניסיון רב בניהול תיקים בבתי המשפט, בדגש על ייצוג לקוחות שהינם אזרחים נורמטיביים ונעדרי עבר פלילי שזו הסתבכותם היחידה והראשונה עם החוק. לבירור אודות סיכוייכם לאי הרשעה צרו קשר בטל': 050-6227776