סעיף הגנה עצמית במשפט הפלילי
במשפט הפלילי קיימות מספר הגנות לחשוד אשר ביצע מעשה פלילי. במסגרת מאמר זה אתמקד בהגנה הרווחת – הגנה עצמית.
ההגנה קבועה בסעיף 34י חוק העונשין וזה לשון הסעיף:
"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים."
מדובר בהגדרה רחבה ורבים סבורים כי אילו אדם הותקף על ידי אחר והגן על עצמו בכך שמנע את התקיפה ואף היכה את התוקף – חלה ההגנה. מחשבה זו אינה מדויקת ומתברר כי לא כל התנהגות שהציבור סבור כי מדובר בהגנה עצמית אכן תכנס לתוך ההגדרה שבחוק.
6 יסודות להגנה עצמית כפי שנקבעו בפסיקת בתי המשפט
בפסקי הדין הרבים שדנו ביסודות ההגנה העצמית, נקבעו תנאים שיש להכיל את ההגנה העצמית במשפט פלילי. כך קבעה הפסיקה 6 יסודות שרק אם המגן על עצמו קיים את כולם, המעשה שלו ייכנס בגדר הגנה עצמית במשפט פלילי:
- יסוד הנחיצות – היסוד בוחן האם עמדו בפני המותקף אפשרויות אחרות פרט לשימוש בכח על מנת להתגונן וכן האם עמדו בפני המותקף אפשרות להגן על עצמו בדרך שהפגיעה בתוקף תהיה פחותה. למשל, ככל ועמדה למותקף האפשרות לברוח מהמקום במקום להתעמת עם התוקף, היה עליו לבחור באפשרות זו ולא להשיב לתוקף באלימות קשה.
- יסוד המיידיות – היסוד בוחן האם ההתגוננות נעשתה באופן מיידי כדי להדוף את התקיפה ונפסק ברגע שחלפה הסכנה. יסוד זה רלוונטי במקרים בהם נאשמים חזרו לאחר זמן למקום בו הותקפו והשיבו לתוקף באלימות. טענתם כי הגנו על עצמם נדחתה.
- יסוד הדיפת תקיפה – היסוד דורש כי ההגנה העצמית תהא בפועל הדיפה של תקיפה שנעשתה שלא כדין, כלומר התגוננות מפני התוקף ולא מעשה התקפי מצד המותקף.
- יסוד הסכנה המוחשית – הגנה עצמית דורשת כי אכן הייתה סכנה מוחשית לחייו, לחירותו, לגופו או לרכושו של המתגונן. מדובר בדרישה לכך שתהיה סכנה ממשית. בהיעדר סכנה שכזו, ספק אם בית המשפט יקבל את טענת ההגנה העצמית.
- יסוד ההתנהגות הפסולה – נדרש שהמתגונן לא יגרום להתנהגות הפסולה שהביאה לאירוע. ככל והמתגונן הוא זה שגרם להתנהגות הפסולה, ספק אם בית המשפט יקבל את טענתו כי הגן על עצמו לאחר מכן.
- יסוד הפרופורציה – הגנתו של המתגונן צריכה להיות פרופורציונלית ולא לגרום לחבלות גדולות יותר ממה שהמתגונן ניסה למנוע. כלומר, ההגנה צריכה להיות סבירה ומכוונת לשם מניעת התקיפה.
דוגמא להחלת הגנה עצמית במקרה בו טיפלתי
באחד המקרים בהם ייצגתי, החל ויכוח בין שני אנשים במהלכו התוקף ניסה לנגוח בלקוח המשרד, למרשי לא הייתה אפשרות לצאת מהסיטואציה, הוא חש סכנה מוחשית לחייו ועל כן נאלץ להתגונן באמצעות מכת אגרוף אחת ששוגרה לפני התוקף וגרמה לשבירת שיניו. מכה זו הביאה להדיפת תקיפת התוקף ובכך הסתיים האירוע.
כעבור יממה, הגיש התוקף תלונה במשטרה נגד מרשי. לאחר קיום משאר ומתן עם התביעה המשטרתית, קיבלה התביעה את טענות מרשי כי הוא פעל מתוך הגנה עצית והחליטה על גניזת התיק מחוסר אשמה.
עורך דין גיל ויינשטיין יוצא הפרקליטות הפלילית ומייצג חשודים ונאשמים במשפט פלילי.
