חקירה פלילית

חקירה פלילית – כל מה שצריך לדעת

חקירה פלילית נפתחת עם הגשת תלונה אצל רשות החקירה (משטרת ישראל, מצ"ח, רשות המיסים וכו') או בעקבות קבלת מידע מודיעיני אצל הרשות החוקרת על חשד לביצוע עבירה פלילית. במסגרת החקירה, תזמן היחידה החוקרת את החשוד בביצוע העבירה לחקירה באזהרה או שתעצור אותו באופן יזום.

פערי הכוחות שבין החוקרים לנחקר, הלחץ בו מצוי הנחקר ותרגילי חקירה שהחוקרים מבצעים, מביאים לעיתים לכדי הודאות שווא של חשודים. מאמר זה, מציג לקורא את זכויותיו הבסיסיות ב חקירה פלילית מתוך מטרה למנוע הודאות שווא עתידיות העלולות לסבך את הנחקרים בתסבוכת משפטית ואישית קשה.

בפתח הדברים יצוין, כי במסגרת חקירה פלילית מותר לחוקרים לבצע פעולות חקירה ולנהוג על פי המשפט "בתחבולות תעשה לך מלחמה". במסגרת החקירה, עשויים החוקרים לבצע חיפוש בבית החשוד ועל גופו, לבצע מסדרי זיהוי, לבצע עימות בין החשוד למתלונן, להפעיל מדובבים, להציג מצגי שווא לפיהם ישנן ראיות נגד החשוד ולבצע עוד ועוד פעולות רבות ומגוונות. כמו-כן, עשויים החוקרים לבצע חקירה סמויה ובמסגרתה לאסוף ראיות, ורק לאחר מכן לזמן את החשוד ל חקירה פלילית ולהטיח בפניו את ממצאיהם.

אמנם, מטרת החקירה הפלילית אינה להביא להרשעת החשוד, אלא להגיע לחקר האמת, אך חוקרים מסוימים, בעלי מוטיבציית יתר גבוהה במיוחד לפתור את התעלומה, עלולים לבצע תרגילי חקירה ותחבולות מסוימים אשר יכול ויגרמו לחשוד להודות בעבירה שהוא כלל לא ביצע. בעניין זה ניתן להפנות לפרשת עמוס ברנס, פרשת מע"צ ופרשת טארק נוג'ידאת בהן הודו החשודים בעבירות שלא ביצעו. וכפי שנאמר, עדיף ש – 1,000 עבריינים יזוכו מאשר שחף מפשע אחד יורשע.

על כן, חשוב לדעת מהן הזכויות הבסיסיות של הנחקר ב חקירה פלילית בטרם הגעתו לשם.

מהי חקירה פלילית

חקירה פלילית – זכויות נחקרים על פי החוק

הזכות הבסיסית ביותר הינה הזכות של החשוד לשמירה על כבודו (בהתאם להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). מכאן, חל איסור על הפעלת לחץ פיזי או נפשי על הנחקר. על פניו, מדובר בכלל ברור ומובן שאין צורך להזכירו, אולם ניסיון העבר מלמד שהוא לא תמיד נאכף והיו מקרים בהם נקטו באיומים ובאלימות על נחקרים על מנת להוציא מהם הודאה בעבירה.

בתחילת החקירה מוטלת על החוקרים החובה לגלות לנחקר מהן העבירות בהן הוא חשוד. זכות זו, מקנה לחשוד את הידיעה לשם מה הוא זומן ל חקירה פלילית ומאפשרת לו לגבש אסטרטגיה.

זכות נוספת העומדת לחשוד היא זכות השתיקה מפני הפללה עצמית. במסגרת זכות זו, החשוד יכול לבחור האם לשתוק ולא לומר דבר העלול להפליל אותו או לבחור במתן תשובה לשאלות החוקרים. חשוב לדעת, כי יש לעשות שימוש מושכל בזכות זו, שכן ככל ומצויות בידי החוקרים ראיות כנגד החשוד, שתיקתו בחקירה תביא דווקא לחיזוק הראיות נגדו. על כן, שמירה על זכות השתיקה אינה מומלצת כאשר יש בידי החוקרים ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנחקר, כגון: טביעת אצבע, DNA, הודעת מתלונן, תצלום, הודעה של שותף לעבירה ועוד.

זכות חשובה במיוחד היא הזכות להיוועץ בעורך דין. מומלץ להיוועץ בעורך דין המעורה ברזי המשפט הפלילי וניתן לעשות זאת אף בטרם התחילה החקירה הפלילית. זכות זו, מאפשרת לחשוד לבחון האם נכון יהיה עבורו לעשות שימוש בזכות השתיקה, לגבש יחדיו אסטרטגיה, מבטיחה את שמירת זכויותיו של החשוד במהלך החקירה ותעזור לו בהתמודדות עם פערי הכוחות שבין החוקרים לחשוד.

כמו כן, היוועצות עם עורך דין המתמחה במשפט הפלילי עשויה להשפיע על כל מהלך החקירה, להביא לגניזת התיק בעתיד או להשפיע על מהלך המשפט, לטובת החשוד, ככל ויוחלט על הגשת כתב אישום נגדו.

עורך דין פלילי גיל ויינשטיין שימש בעברו כפרקליט בפרקליטות הפלילית ובכך צבר ידע וניסיון רב בטיפול בתיקים פליליים שונים ומגוונים, ונחשף לשיטות העבודה הייחודיות של הפרקליטות. לאחר מכן עבד עו"ד ויינשטיין כסנגור באחד המשרדים הפליליים המובילים בישראל וייצג עשרות רבו של חשודים או נאשמים בעבירות פליליות.

ככל וזומנתם ל חקירה פלילית צרו קשר באופן מיידי עם עו"ד ויינשטיין לצורך ייעוץ בטרם החקירה.