עריקות והשתמטות – כל מה שצריך לדעת

עריקות מהצבא

במדינה בה המערכת הצבאית דומיננטית כל כך בחיי האזרחים שלה וכמעט כל אזרח שירת או מועמד לשרת בצה"ל, אין זה מפתיע שנושא עבירות העריקות וההשתמטות מצה"ל נפוץ מאוד. מאמר זה, בא להציג את סעיפי החוקים הרלוונטיים לעבירת ה"היעדר מן השירות" (עריקות) ונותן סקירה על האבחנה בין עבירת ההשתמטות לעבירת העריקות ובין שיפוט עריקי סדיר ועריקי מילואים.

בפרקטיקה נהוג לאבחן בין עבירת ההשתמטות לעבירת עריקות. בעוד שהשתמטות הינה היעדרות מן השירות בשל אי התייצבות של מועמד לגיוס לשירות הצבאי, עריקות הינה היעדרות מן השירות של חייל מיחידתו, לאחר שגויס.

סעיפי החוק הרלוונטיים – עריקות והשתמטות

חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 קובע, כי אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ולא קיבל פטור משירות צבאי, ייקרא בצו להתייצב לשירות צבאי סדיר.

סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 קובע, כי "חייל שערק מן הצבא, דינו – מאסר חמש-עשרה שנה" וכן הסעיף מגדיר "עריקה" כ"העדר מן השירות בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לצבא".

סעיף 93 לחוק השיפוט הצבאי קובע, כי "חייל שנעדר משירות בצבא עשרים ואחד ימים רצופים, שלא ברשות, רואים אותו כמי שנעדר מן השירות מתוך כוונה שלא לחזור, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר". על בסיס סעיף זה, חייל שנעדר מהשירות 21 ימים רצופים מוגדר כעריק במערכת הצבאית ועניינו עובר לטיפול מדור עריקים ומדווח לגורמי אכיפה אחרים, כך שאם החייל יעוכב על ידי שוטר, סביר להניח שתופיע הערה במחשבי המשטרה בדבר העריקות והחייל יוסגר למשטרה הצבאית.

סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי קובע, כי "חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך".

מדיניות התביעה הצבאית בהעמדה לדין של נעדרים מן השירות

עבירות עריקות והשתמטות

בפרקטיקה, צה"ל מעמיד למשפט חיילים שנעדרו מיחידתם על פי קריטריונים של סטאטוס החייל ותקופת ההיעדרות, באופן הבא:

משתמטים משירות צבאי – מועמדים לשירות בטחון אשר לא התייצבו לשירות צבאי במשך תקופה העולה על 540 ימים מיום המועד אליו נקרא המלש"ב לשירות צבאי יוגש נגדם כתב אישום והם יישפטו בפני בית הדין הצבאי.

עריק בקו"ם – חייל אשר התייצב לצורך גיוסו ביחידת מיטב וברח מהיחידה למשך תקופה העולה על 180 ימים, יוגש נגדו כתב אישום והוא יישפט בפני בית דין צבאי.

עריק סדיר – חייל שערק מיחידתו במשך תקופה העולה על 100 ימים במצטבר יוגש נגדו כתב אישום והוא יישפט בפני בית דין צבאי.

חייל מילואים – חייל מילואים, שאינו קצין או שלא ביצע עבירת היעדר מן השירות בעבר, והינו עריק למשך למעלה משנתיים – יוגש נגדו כתב אישום והוא יישפט בפני בית דין צבאי.

יצוין כי שיפוט בבית דין צבאי מהווה הליך פלילי לכל דבר ועניין שעלול לגרור הרשעה פלילית, מאסר ממושך, מאסר על תנאי והורדה בדרגה. בהליך זה רשאי החייל להיות מיוצג על ידי עורך דין צבאי וככל והחייל יורשע בביצוע העבירה, בית הדין הצבאי ייגזור את עונשו בהתאם לפסיקה המנחה או להסדר הטיעון שהצדדים יציגו בפניו.

בדרך כלל, פרקליטות עריקים מגישה כתבי אישום נגד מי שנעדר מן השירות לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי שהעונש בצידו הוא עד 3 שנות מאסר ולא לפי סעיף 92 שהעונש בצידו הוא עד 15 שנות מאסר, אלא אם כן החייל או המועמד לשירות נעדרו מן השירות הצבאי תקופה ארוכה במיוחד וללא הצדקה מתאימה.

כיצד מתבצעת פעולת לכידת העריק?

מרגע שחייל מוגדר כעריק, שמו נוסף לרשימת עריקים של צה"ל. רשימה זאת עוברת ישירות לגוף מיוחד בצה"ל שהוא אחראי על עריקי צה"ל בחיל המשטרה הצבאית. יחידה זאת פועלת על מנת ללכוד את העריק בדרכים שונות, בראש ובראשונה מוצא כנגדו צו מאסר וצו עיכוב יציאה מהארץ. מרגע זה, יחידת הבילוש של המשטרה הצבאית מתחילה באיתור העריק  על ידי ביקורי פתע בביתו בשעות שאינן שגרתיות, כמו בשעות לילה מאוחרות או בשעות הבוקר המוקדמות, מעקב אחר חשבון הבנק של העריק, מעקב אחר חשבון הפייסבוק שלו או ברשתות חברתיות אחרות, וכן כל פעולה אחרת העשויה ללכוד את העריק ולאתר אותו במהירות האפשרית. במקרה זה, גם משטרת ישראל מקבלת דיווח על דבר עריקותו של החייל וכל בדיקה שגרתית על ידי שוטר אזרחי יכולה להביא לידי לכידתו.

למידע נוסף כנסו לאתר חיל המשטרה הצבאית.

לסיכום

הנה כי כן, עבירת עריקות והשתמטות מהצבא הינה עבירה חמורה שעלולה להביא להרשעה פלילית ולמאסר ממושך ולכן היא מחייבת ייעוץ וליווי משפטי מקצועי מעורך דין צבאי המכיר את מערכת בתי הדין הצבאיים, הפסיקה הנוהגת ואת מדיניות פרקליטות העריקים. מומלץ להתייעץ עם עו"ד צבאי עוד בטרם ההסגרה לרשויות הצבא.