פגע וברח – הפקרה לאחר פגיעה

 

פגע וברח

הפקרה לאחר פגיעה – פגע וברח

עבירת ההפקרה לאחר פגיעה, הידועה בציבור בשם "פגע וברח", הינה עבירה פלילית נפוצה מאוד במחוזותינו בשנים האחרונות.
לא חסרות דוגמאות לביצוע עבירה של פגיעה ברכב ולאחריה בריחה מהזירה, אם זה לאחר פגיעה ברוכבי אופניים או פגיעה בילד שרץ לכביש או תאונת דרכים וכו'.

החוק קובע, כי מחובתו של הנהג הפוגע – גם אם הפגיעה הייתה שלא באשמתו – לעצור את הרכב ולהזעיק את גופי ההצלה, להמתין ליד הנפגע עד להגעתם וככל האפשר להעניק עזרה ראשונה לנפגע.

הסיבות לבריחה מהזירה לאחר תאונה הן רבות – קורה לא אחת שנהגים בורחים מהזירה לא בשל התנהגות עבריינית אלא עקב התקף חרדה או פחד, במקרים אחרים ההחלטה להיעלם מזירת התאונה נובעת מכך שהנהגים נהגו ללא רישיון נהיגה ו/או ללא רישיון בתוקף ו/או ללא רישיון רכב ו/או ללא ביטוח והם פוחדים שהדבר יתגלה, אחרים ביצעו עבירה תעבורתית אחרת תוך כדי התאונה (נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים, נהיגה במהירות מופרזת, אי ציות לחוקי התנועה) והם מקווים שמשטרת ישראל לא תעלה על עקבותיהם.

ענישה על עבירת פגע וברח

בתי המשפט הדגישו, במספר רב של פסקי דין, את החומרה בעבירה זו ואף הגדירו אותה כמכת מדינה שיש להרתיע את הנהגים מלבצעה. על כן, בתי המשפט נוהגים להשית על המורשעים בעבירה זו עונשים חמורים, לרבות עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח ושלילת רישיון נהיגה לתקופות ארוכות בצד פיצוי כספי לנפגע.

חשוב לדעת, כי לעבירת ההפרה לאחר פגיעה ישנן מספר חלופות בחוק מהקלה אל הכבדה – סעיף 64א. קובע 3 חלופות, כדלקמן:

(א)  נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב)  נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג)   נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר 14 שנים.

ההבדל בין החלופות הינו היסוד הנפשי של מבצע העבירה וסוג החבלה שנגרמה לנפגע, כאשר בחלופה (א) היסוד הנפשי הינו רשלנות לעומת שתי החלופות האחרות שעוסקות ביסוד נפשי מסוג מודעות לפגיעה ובחלופה (ג) אף נגרמה לנפגע חבלה חמורה או שהוא נהרג ולכן חלופה זו חמורה יותר משתי החלופות הראשונות.

עוד חשוב לדעת כי גם תקנה 144 לתקנות התעבורה עוסקת בנושא, ועניינה עצירת הרכב ואי הזזתו לאחר התאונה – העונש הקבוע בחוק על הפרת תקנה זו הינו שנתיים מאסר.

נסיבות להקלה בעונש

תקופות המאסר הרשומות בחוק כפי שהובאו לעיל, אינן מחייבות את בתי המשפט ומדובר בתקופות מקסימום הרשומות בחוק.
על כן ועל אף החומרה בביצוע עבירת הפקרה לאחר פגיעה – פגע וברח, העונש הצפוי יהיה נמוך מהקבוע בחוק באופן משמעותי.

נסיבות חשובות שיילקחו בחשבון בעת ניהול תיק של פגע וברח בבית המשפט הן: הגיל של הפוגע, עבר תעבורתי או פלילי, אשמת הפוגע בתאונה, מהירות נסיעתו, ציות לתמרורים או נהיגה בשכרות, מידת החבלה שנגרמה לנפגע, המועד בו הפוגע הסגיר את עצמו למשטרה אם בכלל, נסיבות אישיות של הפוגע, הודאה וחרטה של הפוגע ועוד.

פגע וברח סוף דבר

כאמור, מדובר בעבירה חמורה שבצידה עונשי מאסר כבדים. על כן, מומלץ מאוד להיוועץ בעורך דין פלילי העוסק גם בתחום התעבורתי, כבר בשלב החקירה הפלילית במשטרה ובוודאי לאחר שהוגש כתב אישום.

עורך דין גיל ויינשטיין ייצג, לא אחת, את לקוחותיו בעבירות תעבורה ובפרט בעבירות הפקרה לאחר פגיעה והצליח להשיג ללקוחותיו תוצאה משביעה רצון לאחר תיקון כתב האישום לעבירה קלה יותר והצגת הסדר טיעון מקל בבית המשפט.