צו למניעת הטרדה מאיימת – צו הרחקה

המושג הטרדה מאיימת בעקבותיו ניתן לבקש צו הרחקה, מתייחס לכל אותן התנהגויות הכוללות הצקות, הטרדות, פגיעה בשלוות החיים, פגיעה בפרטיות, פגיעה בשם הטוב, פגיעה בחירות, פגיעה בגוף, פגיעה ברכוש, פגיעה בחופש התנועה ועוד. בשל הטרדות אלה, יכול המוטרד לפנות לבית המשפט ולבקש צו הרחקה – צו למניעת הטרדה מאיימת מהמטריד.

פעמים רבות, מדובר בהטרדות שמבוצעות על ידי בני/ות זוג לשעבר, שכנים, קרובי משפחה, או כל אדם אחר, אשר מתחילים בהצקות ולא ידוע כיצד הן מסתיימות, בנסיבות מסוימות וכאשר המטריד לא מורחק מהמוטרד עלולה ההטרדה להחמיר ולהסתיים בפגיעה ממשית. אדם שמוטרד ממישהו אחר חש תחושה קבועה של פחד, מתח וחרדה עד כדי כך שאין ביכולתו להמשיך את שגרת חייו התקינה.

החוק למניעת הטרדה מאיימת

לצורך הפסקת ההתנהגות הפסולה, נחקק החוק למניעת הטרדה מאיימת אשר מאפשר לאדם המוטרד לפנות לבית המשפט ולבקש לקבל צו למניעת הטרדה מאיימת אשר יורה לאותו מטריד לעשות את הדברים הבאים:

  • לחדול ממעשיו.
  • לחדול ליצור קשר עם המבקש.
  • לחדול לבלוש אחרי המבקש או לפגוע בפרטיותו.
  • לשמור על מרחק מהמקומות שבהם המבקש נמצא ( צו הרחקה ) לתקופה ארוכה.
  • להורות על איסור נשיאת נשק ותפיסתו, ככל שהמטריד נושא נשק.

יודגש, כי הבקשה למתן צו זה הינה בקשה עצמאית של המוטרד ואינה תלויה בגורמים אחרים, כלומר אין זו החלטה של המשטרה או של גורמי התביעה, אדם שמוטרד מאדם אחר זכאי להגיש בקשה למתן צו למניעת הטרדה המאיימת לבדו ועומדת לו האפשרות להסתייע בשירותי עורך דין.

כאמור, החוק קובע כי הטרדה מאיימת יכול שתהא, בין השאר, בהתנהגויות האלה:

  1. בילוש, מארב או התחקות אחר תנועותיו ומעשיו של אדם או פגיעה בפרטיותו.
  2. איומים.
  3. יצירת קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.
  4. פגיעה ברכוש.
  5. פגיעה בשם הטוב.
  6. פגיעה בחופש התנועה.

יודגש, כי מדובר בדוגמאות בלבד ולא ברשימה סגורה.

הפרת צו למניעת הטרדה מאיימת

אדם המפר צו הרחקה או צו למניעת הטרדה מאיימת שהוצא נגדו על ידי בית משפט מסתכן בכך שהוא ייעצר, ייחקר במשטרת ישראל ובסוף החקירה יוגש נגדו כתב אישום פלילי לפי סעיף 287 לחוק העונשין.

בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת – צו הרחקה

חשוב לדעת, כי בית המשפט ייתן צו למניעת הטרדה מאיימת במשורה ולאחר שבדק את כל הנסיבות המצדיקות מתן צו שכזה. בית המשפט ייבחן את המעשה שנעשה  בעבר נגד האדם שחש מוטרד (התנאי הראשון למתן צו) וכן ייבחן האם יש בסיס סביר לכך שהמטריד יפגע שוב בשלוות חייו של המוטרד (התנאי השני למתן צו) – רק אם מתקיימים שני היסודות ייתן בית המשפט צו.

אם בכוונתכם להגיש בקשה לקבלת צו הטרדה מאיימת כנגד אדם אחר או שהוגשה נגדכם בקשה למתן צו שכזה, מומלץ להיוועץ עם עורך דין שכן ללא ייצוג מתאים עלול בית המשפט לקבוע כי הבקשה סתמית, קנטרנית, לא לקבל את הבקשה ואף להטיל על המבקש הוצאות כספיות ופיצוי גבוה למי שנפגע מהבקשה.

באחד מן התיקים בהם ייצג עו"ד ויינשטיין את האדם שהוגשה נגדה בקשה למתן צו להטרדה מאיימת, ביקשה המגישה, כי יינתן צו וכן כי הלקוח יחויב בפיצוי והחזר הוצאות בסך 10,000 ש"ח. עו"ד ויינשטיין שכנע את השופטת שלא להטיל צו והתיק נסגר בהתחייבות הדדית של הצדדים שלא ליצור קשר האחד עם השניה, ללא חיוב בפיצוי או הוצאות.

בתיק אחר, טען "המוטרד" כי לקוח המשרד תקף אותו באלימות וכי הוא חושש שהלקוח ישוב ויתקוף אותו שוב. לאחר ניהול הוכחות בתיק, בו חקר עו"ד ויינשטיין את ה"מוטרד" בחקירה נגדית, הוכח, כי ה"מוטרד" הוא זה שהתחיל את המריבה והלכה למעשה הטריד את לקוח המשרד ואף תקף אותו. בשל כך, בית המשפט דחה את הבקשה ומתוך רחמים לא הטיל על ה"מוטרד" הוצאות. תוצאה זו בבית המשפט הביאה גם לגניזת התיק הפלילי שנפתח נגד לקוח המשרד.

לנוחיות הקוראים, להלן טופס הבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.