משפט צבאי – המאמר בא להסביר מהי מערכת השיפוט הצבאית ועל מי היא חלה, מהו משפט צבאי, מה הסמכות של בתי הדין הצבאיים ואילו עונשים רשאי בית הדין הצבאי להטיל.

משפט צבאי הינו מערכת משפט ייחודית לכל מי שנמנה עם הכוחות הסדירים וכוחות המילואים של הצבא, לרבות אנשי קבע, מתנדבים ואזרחים עובדי צה"ל. חוק השיפוט הצבאי הוא החוק המנחה, אשר נותן סמכות ייחודית לבתי הדין הצבאיים לדון בעבירות פליליות-צבאיות שבוצעו בזמן ותוך כדי השירות הצבאי. כך למשל, לחוק השיפוט הצבאי סמכות לדון בעבירת היעדר מן השירות (עריקות), עבירת הטלת מום, הוצאת רכוש מרשות הצבא, חריגה מסמכות ועוד. חשוב להדגיש ולהזהיר, כי לצה"ל סמכות לחקור ולהעמיד לדין גם כאשר העבירה בוצעה בנסיבות אזרחיות. למשל: שימוש בסמים כאשר החייל אינו בבסיס ונמצא בחופשה.

משפט צבאי – חקירת המשטרה הצבאית החוקרת וזכות ההיוועצות בעורך דין

חקירת מצ"ח מתחילה עם קבלת מידע על ביצוע עבירה או עם הגשת תלונה. לאחר החקירה וככל שלדעת הפרקליטות הצבאית יש בחשדות די ראיות כדי להרשיע את החשוד בעבירה בה הוא נחשד, תגיש הפרקליטות הצבאית כתב אישום נגד החייל לבית הדין הצבאי וינוהל נגד החייל משפט צבאי. או אז, הסטאטוס של החייל יהפוך מחשוד לנאשם. יודגש, כי כל חייל החשוד בעבירה ומנוהלת נגדו חקירת מצ"ח, זכאי להיות מיוצג ולהיוועץ על ידי עורך דין מקצועי כבר בשלב החשדות. ההיוועצות חשובה לאין שיעור ויש בה כדי להשפיע על התיק הפלילי בעתיד ככל וינוהל נגד החייל משפט צבאי. כמו כן, ככל והוגש נגד החייל כתב אישום לבית הדין הצבאי, זכאי הנאשם לייצוג מקצועי על ידי סנגור פרטי במהלך המשפט הצבאי, ובלבד שבידי הסנגור אישור לשמש כסנגור פרטי בבתי הדין הצבאיים.

עבירות נפוצות הנדונות בבית הדין הצבאי

עריקות והשתמטות

בין שאר העבירות שבית הדין הצבאי מוסמך לדון בהן, העבירה הנפוצה ביותר הנדונה בבית הדין הצבאי היא עבירת ההיעדר מן השירות (עריקות) – סעיף 93 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 קובע כי, "חייל שנעדר משירות בצבא עשרים ואחד ימים רצופים, שלא ברשות, רואים אותו כמי שנעדר מן השירות מתוך כוונה שלא לחזור, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר". עבירת העריקות חלה הן על חיילים בסדיר והן על מילואימניקים שנקראו למילואים ולא התייצבו. ביצוע עבירת עריקות עשויה להוביל למעצר עד תום ההליכים המשפטיים, עונש מאסר בבית כלא צבאי למשך תקופה ארוכה וגוררת אחריה רישום פלילי. סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי קובע כי דינו של חייל שנעדר מהשירות הצבאי הינו 3 שנות מאסר וסעיף 92 לחוק קובע שחייל שנעדר מן השירות בצבא "מתוך כוונה שלא לחזור לצבא" דינו 15 שנות מאסר. כלומר, העונש המרחף מעל ראשו של חייל שהוכח כי הוא לא התכוון לחזור לשירות צבאי הינו עד 15 שנות מאסר.

כאמור, כבכל חוק, העונשים המצוינים לעיל הם עונשי מקסימום, ולכן העונש הצפוי לחייל שביצע עריקות הינו נמוך באופן משמעותי מהאמור בחוק והוא נקבע לפי חומר הראיות בתיק, הנסיבות האישיות – משפחתיות של החייל, המשא ומתן המתנהל מול הפרקליטות הצבאית, חוות הדעת הטיפוליות שהחייל יקבל (חוות דעת קב"ן וחוות דעת גחל"ת), מידת השקעתו של העורך דין המטפל בתיק ועוד.

לצפייה בהצלחות המשרד בתיקי עריקות היכנסו לקישור הבא: הצלחות המשרד בנושאי עריקות

הנה כי כן, עבירת עריקות הינה עבירה חמורה המחייבת ייעוץ וליווי משפטי מקצועי מעו"ד המכיר את מערכת בתי הדין הצבאיים, הפסיקה הנוהגת ואת מדיניות פרקליטות העריקים. מומלץ להיוועץ עם עו"ד גם בטרם הסגרה לרשויות הצבא ותחילת החקירה הפלילית בצידה.

עבירות סמים

עבירות סמים וסירוב להיבדק בבדיקת סמים הן עבירות נפוצות בבתי הדין הצבאיים ומדיניות צבא ההגנה לישראל בחשדות בגין עבירות אלה הינה נוקשה באופן משמעותי ממדיניות משטרת ישראל. בעוד שמשטרת ישראל נוטה שלא לפתוח בחקירה פלילית על כל עבירת שימוש ואחזקת סמים, מדיניות צה"ל הינה חד משמעית ומחמירה באותן עבירות. כאשר מגיע למצ"ח מידע המצביע על שימוש בסם מסוכן, גם אם מדובר על שימוש בסמים קלים או על שימוש שנעשה בנסיבות אזרחיות (חופשה מהצבא), המדיניות היא לפתיחת חקירת מצ"ח, וזו עשויה להוביל להגשת כתב אישום נגד החייל וקיום משפט צבאי בעניינו.

העונשים שבית הדין הצבאי מוסמך להטיל

סעיף 21 לחוק השיפוט הצבאי קובע כי אלה העונשים שבית דין צבאי רשאי להטיל על עבירה צבאית, מן הקל אל החמור:

• (1)        עונש משמעתי – אתראה, ריתוק, נזיפה ונזיפה חמורה;
• (2)        קנס;
• (3)        מחבוש;
• (4)        הורדה בדרגה;
• (5)        מאסר לתקופה קצובה;
• (6)        מאסר עולם;
• (7)        עונש מוות – רק בעבירת בגידה בתקופת לחימה.
• יצוין, כי בית הדין הצבאי רשאי לצרף עונשים, וכן להטיל על מי שהורשע בעבירה תשלום פיצויים לניזוק כתוצאה מהעבירה.

לסיכום

ייצוג בבתי הדין הצבאיים במסגרת משפט צבאי מחייב את עורך הדין המטפל להכיר היטב את פקודת הראיות, חוק העונשין וחוקי סדר הדין הפלילי בכלל וחוק השיפוט הצבאי בפרט. כמו כן, נדרש עורך הדין להכיר היטב את הפסיקה הנוהגת בבתי הדין הצבאיים ולהיות בעל אישור לשמש כסנגור בבתי הדין הצבאיים.

הכותב הינו עו"ד צבאי גיל ויינשטיין, יוצא פרקליטות ת"א-פלילי כמתמחה וכפרקליט, בעל הצלחות רבות בייצוג חיילים בעבירות סמים, עריקות והשתמטות, עבירות בנשק, עבירות מין ועוד.