" הסדר טיעון לאישה שפיתתה קטינים ושכבה איתם", " הסדר טיעון לסוחר הסמים של הדרום", כותרות כאלה נראות ונשמעות בתקשורת חדשות לבקרים. הלכה למעשה, כ – 80% מהתיקים הפליליים המנוהלים בבתי המשפט מסתיימים בדרך של הסדר טיעון. מה זה הסדרי טיעון? מה האינטרס של הנאשם לחתום על הסדר טיעון? מה האינטרס של התביעה לחתום עליהם? ומדוע בתי המשפט נוהגים לקבל את ההסדרים? כל התשובות במאמר הבא.
כידוע, אדם החשוד בביצוע עבירה פלילית אשר יש די ראיות המוכיחות את אשמתו (לדעת התביעה) וכי יש במעשיו הפליליים אינטרס ציבורי – יוגש נגדו כתב אישום.
הסדר טיעון הוא הסכם בין התביעה לנאשם, במסגרתו הנאשם מודה בכתב האישום או בכתב אישום מתוקן ובתמורה התביעה תתקן את כתב האישום ו/או תוותר על חלק מהאישומים ו/או תמיר אישום חמור באישום קל יותר. באופן זה, שני הצדדים "מרוויחים" – עונשו של הנאשם יהא קל יותר והתביעה תחסוך כוח אדם ותמנע את עדות עדי התביעה בבית המשפט.
אינטרס הנאשם לחתום על הסדר טיעון
לנאשם שתי דרכים להתמודד עם כתב האישום ולנהל את התיק:
- ניהול התיק בבית המשפט בדרך של שמיעת ראיות – כל נאשם זכאי לנהל את התיק בבית המשפט באופן של חקירת כל העדים ששמם מוזכר בכתב האישום, ובסופו של דבר לטעון לחופתו. אפשרות זו הינה אפשרות מעשית כאשר קיימים קשיים ראייתיים בחומר החקירה או כשהעדים הצפויים להעיד עלולים להימצא כלא אמינים. בחתימה על הסדר טיעון מוותר הנאשם על חקירת עדי התביעה ולכן "זוכה" להקלות מסוימות בהליך הדיוני.
- חתימה על הסדר טיעון – נאשם אשר בחן וניתח את הראיות בתיק (או עורך דינו) וגילה כי הוא יתקשה להוכיח את חפותו בבית המשפט, יעדיף בדרך כלל, להגיע עם התביעה להסדר טיעון מקל. במסגרת הסדר הטיעון ניתן יהיה לתקן את עובדות כתב האישום ואת העבירות בהן מואשם הנאשם, כך שכתב האישום יהיה קל ומעודן יותר מכתב האישום המקורי. כמו כן, יש באפשרות הנאשם להגיע עם התביעה להסדר לעניין העונש או לטווח מסוים של העונש, כך שיוטל עליו עונש קל, באופן יחסי, מהעונש שהיה מוטל עליו אילו היה מנהל את התיק בדרך של שמיעת ראיות.
- סיום ההליך הפלילי במהרה – חתימה על הסדר טיעון תביא לסיום התיק הפלילי במהרה שכן התיק לא ינוהל במלואו בבית המשפט. באופן זה, יוכל הנאשם לחזור במהרה לסדר יומו ולהתיר מאחור את הטראומה והטרטור של ניהול ההליך הפלילי ודיונים רבים בבית המשפט.
אינטרס התביעה בחתימה על הסדרי טיעון
לתביעה מספר אינטרסים חופפים לחתום על הסדרי טיעון. הראשון שבהם הוא מניעת עדות המתלונן בבית המשפט. מתלונן בתיק פלילי נאלץ למסור הודעה בתחנת המשטרה ולעיתים הוא נאלץ לעבור הליכי חקירה נוספים, כגון: מסדר זיהוי, עימות עם החשוד ועוד.
בחתימה על הסדר טיעון מתייתר הצורך לחקור את המתלונן על דוכן העדים – חקירה ראשית וחקירה נגדית – ולגרום לו סבל נוסף. נכון הדבר בעיקר בניהול משפטים בעבירות מין כאשר עולה חשד שהמתלוננת עברה טראומה קשה בעבר כתוצאה מביצוע העבירה וחקירה נוספת תדרדר את מצבה הנפשי.
אינטרס נוסף הינו חסכון בכוח אדם ובזמן שיפוטי – התביעה מנהלת עשרות אלפי תיקים פליליים בשנה. העומס המוטל על הפרקליטות ועל התביעה המשטרתית קיצוני לאין שיעור, בשעה שכוח האדם מועט. בהגעה להסדר טיעון חוסכת התביעה זמן רב אשר היה מושקע בניהול מספר רב של דיונים בבית המשפט, איתור עדי התביעה, הכנת העדים לחקירות ועוד.
לקריאת הנחיית פרקליט המדינה בדבר הגעה להסדרי טיעון לחץ כאן.
קבלת הסדרי טיעון על ידי בתי המשפט
הסכמים יש לקיים! הסדר טיעון הינו הסכם לכל דבר ועניין, ומשכך בתי המשפט נוהגים לכבד אותם גם אם לעיתים העונש המוטל על הנאשם נראה קל בהשוואה לעבירות בהן הוא נאשם. יחד עם זאת, בית המשפט אינו חותמת גומי והוא יפעיל שיקול דעת כשמוצג לפניו הסדר טיעון ויסרב לקבלו במקרים חריגים ויוצאי דופן.
ערעור פלילי 98/1958 פלוני נגד מדינת ישראל, הינו פסק הדין המנחה בעניין, בו בית המשפט העליון מציג את ההצדקות וההנמקות לקבלת הסדרי טיעון בבתי המשפט.
סוף דבר
חתימה על הסדר טיעון עם התביעה מצריכה ליווי על ידי עורך דין בעל ידע רב בניהול תיקים פליליים וניסיון בגיבוש הסדרי טיעון. באופן זה, תקבלו את התוצאה הטובה ביותר עבורכם. ככל והוגש נגדכם או נגד יקיריכם כתב אישום פנו באופן מיידי לייצוג על ידי עורך דין פלילי גיל ויינשטיין.