צפו במאמרים מקצועיים מאת עורך דין צבאי גיל ויינשטיין – לפרטים נוספים היכנסו לאתר או חייגו אלי 050-6227776

זכויות נפגע עבירה וייצוגו בהליך הפלילי

ייצוג נפגע עבירה

במאמר זה אתייחס לזכויותיו של נפגע עבירה, מה ניתן לעשות כאשר לדעת נפגע העבירה זכויותיו לא נשמרות על ידי התביעה ומה ניתן לעשות כאשר התלונה שהוגשה נגנזה.

זכויות נפגע עבירה

זכויות נפגע עבירה

ישנם 3 צדדים לעולם המשפט הפלילי:

הקורבן – נפגע העבירה.

החשוד/נאשם – האדם אשר פגע בקורבן.

מדינת ישראל – מחליטה האם להגיש כתב אישום נגד החשוד/נאשם ולנהל נגדו את ההליכים או לגנוז את התיק.

לעיתים רבות, קיימות מחלוקות בין הקורבן למדינה על אופן ניהול ההליך הפלילי.

כך למשל, לא כל תלונה במשטרה תגיע לכדי הגשת כתב אישום נגד החשוד, אם זה בשל החלטת התביעה לגנוז את התיק מחוסר אשמה, אם בשל החלטה על גניזת התיק מחוסר ראיות ואם בשל החלטה על גניזת התיק מחוסר עניין לציבור.

 

מעורבות עורך דין בהגנה על זכויות נפגע העבירה

במצב דברים בו המדינה מחליטה על גניזת תלונתו של קורבן העבירה, מאפשר סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי להגיש ערר על גניזת התיק. חשוב לדעת, כי החוק קובע שניתן להגיש את הערר תוך 30 ימים לאחר שנמסרה למתלונן הודעה על גניזת התיק.

על מנת להשיג את התוצאה הטובה ביותר, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה במשפט פלילי בכדי שיצלם את חומר החקירה, יינתח אותו וינסח ערר מקצועי תוך התייחסות לחומר הראיות.

 

חוק זכויות נפגעי עבירה

לנפגע עבירה, אשר התביעה החליטה להגיש כתב אישום נגד הפוגע ולנהל נגדו הליך משפטי קיימות זכויות על פי חוק נפגעי עבירה.

מטרת החוק לקבוע את זכויות נפגע העבירה, להגן על כבודו כאדם ולהגן על פרטיותו. משכך,  במהלך ההליך הפלילי, זכאי נפגע העבירה ליתן דעתו להליכים רבים המתנהלים בעניינו. אלה מקצת זכויותיו של נפגע העבירה:

  • לקבל הגנה מפני החשוד, הנאשם או שלוחיו.
  • בעבירת מין או עבירת אלימות חמורה – לפקח שפרטיו האישיים לא יימסרו לנאשם או לסנגורו.
  • נפגע העבירה זכאי לקבל מידע על ההליך הפלילי ועל השלב בו מצוי ההליך.
  • נפגע עבירה זכאי לעיין בכתב האישום שהוגש נגד הנאשם או לעיין בהסדר לסגירת התיק. נפגע עבירת מין או אלימות חמורה אף זכאי להביע את עמדתו לפני התובע על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר הטיעון המתגבש עם הנאשם.
  • נפגע העבירה זכאי לקבל מידע על מאסרו של הנאשם או החזקתו במשמורת אחרת.
  • נפגע עבירת מין או אלימות זכאי שלא להיחקר על עברו המיני.
  • נפגע עבירת מין או אלימות זכאי שיתלווה אליו לחקירה אדם קרוב.
  • נפגע עבירת מין זכאי לבחור את מין החוקר.
  • נפגע עבירת מין או אלימות חמורה זכאי להביע את עמדתו לעניין בקשת הנאשם לעיכוב הליכים.

הנה כי כן, ככל שהגשתם תלונה במשטרה אך תלונתכם לא טופלה באופן משביע רצון או נתקלתם באטימות של מערכת החוק, ישנן פעולות שאתם יכולים לעשות על מנת לשפר את מצבכם ולעמוד על זכויותיכם.

הנכם מוזמנים לפנות עוד היום לעו"ד גיל ויינשטיין אשר ידאג למיצוי זכויותיכם!

בית המשפט לנוער – ייצוג קטינים

סדרי הדין בבית המשפט לנוער

משרד עורך דין גיל ויינשטיין מתמחה בייצוג קטינים החשודים בביצוע עבירה פלילית והם עומדים למשפט בפני בית המשפט לנוער.

בית המשפט לנוער

בית המשפט לנוער

קטין הינו מי שטרם מלאו לו 18 שנים, כאשר חשוב לדעת כי גבול האחריות הפלילית הינו 12 שנים. כלומר, רק מגיל זה ניתן לעמוד למשפט בגין ביצוע עבירה פלילית.

סדרי הדין בבית המשפט לנוער שונים מסדרי הדין בבית המשפט הדן בבגירים, כאשר לנגד עיניו של בית המשפט לנוער עומד האינטרס לשקם את הקטין, לטפל בו ולשלבו בחברה מבלי שיחזור על מעשיו.

כך למשל, הדיונים מתקיימים בדלתיים סגורות, חלים חוקים שונים בכל הנוגע לחקירת קטינים, לנוכחות הוריהם בחקירה, לחקירתם בשעת לילה ובאופן כללי לזכויות שניתנות להם ולהליכי המעצר.

על פי חוק הנוער, קטין יוחזק במעצר בנפרד מבגירים, יוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט לנוער עד שנה מיום ביצוע העבירה ולאחר מועד זה נדרש אישור היועץ המשפטי לממשלה על מנת שניתן יהיה להגיש כתב אישום.

השינוי המשמעותי ביותר הינו שלאחר שמיעת הראיות בתיק או הצגת הסדר טיעון, בית המשפט לא מרשיע את הקטין אלא קובע כי הקטין זכאי או שהוא ביצע את העבירה ומפנה את עניינו לשירות המבחן על מנת שיכין תסקיר אודות הקטין. בית המשפט ירשיע את הקטין בעבירה רק כאשר הוא ישוכנע שאין מקום להטיל על הקטין דרכי טיפול או שהקטין מסרב לטיפול.

העונשים בבית המשפט לנוער

לפיכך, העונשים הניתנים בבית המשפט לנוער, לעתים גם בעבירות חמורות, הם עונשים הכוללים דרכי טיפול, כגון: פקוח של קצין מבחן, קבלת התחייבות שלא לחזור על ביצוע עבירה, שהייה של הקטין במעון יומי, חיוב בתשלום קנס או פיצוי לנפגע העבירה, שירות לתועלת הציבור.

רק כאשר העבירה חמורה במיוחד וכתוצאה מהמעשה נפגע אדם באופן משמעותי, מטיל בית המשפט לנוער עונשי מאסר לריצוי בפועל וזאת בתנאי שביום מתן גזר הדין הקטין היה מעל גיל 14. כמו כן, כחלק מגזר הדין, רשאי בית המשפט לנוער להורות כי הקטין יוחזק במעון נעול.

 

משרד עורך דין גיל ויינשטיין מתמחה בייצוג קטינים החשודים בביצוע עבירות פליליות ולנגד עיניו עומדת המטרה להביא לשיקום הקטין והחזרתו למסלול חיים נורמטיבי בהקדם האפשרי.

 

לקבלת מידע מאת הנהלת בתי המשפט לחצו כאן

 

עבירות אלימות בצבא

פגיעה במשמעת הצבאית

עבירות אלימות בצבא

עבירות אלימות בצבא

צבא ללא משמעת לא יכול להתקיים. על כן, צה"ל נלחם, מלחמת חורמה, בכל גילוי של עבירות פליליות שמתבצעות בצבא.

מן העבירות החמורות יותר הן עבירות אלימות בצבא. בנוסף לעבירות האלימות הקבועות בחוק העונשין – איומים, תקיפה, גרימת חבלה ופציעה, קיימות בחוק השיפוט הצבאי עבירות מתחום האלימות אשר ייחודיות לשירות הצבאי.

כך למשך, קובע חוק השיפוט הצבאי את העבירות הבאות: אלימות כלפי מפקד, אלימות כלפי ממלאי תפקיד, אלימות כלפי חייל, איום ועלבונות כלפי מפקד, איום על ממלאי תפקיד, התעללות ושררה כלפי פקודים.

מדיניות הצבא בעבירות אלימות בצבא

מדיניות צה"ל מחמירה מאוד כלפי חייל שיפעל באלימות כלפי חברו ליחידה וככל והוא יורשע בעבירה, תבקש התביעה הצבאית להטיל על החייל עונש מאסר ממושך, מאסר על תנאי, הורדה בדרגה ופיצוי לנפגע העבירה. בנוסף, הרשעה בעבירה תגרור רישום פלילי שילווה את החייל באזרחות לשנים רבות.

ככלל, תגיש התביעה הצבאית כתב אישום לבית הדין הצבאי נגד חייל שהשתמש באלימות. רק במקרים חריגים האירוע יטופל במישור המשמעתי.

גם מפקדים לא חפים מפשע וככל ויתגלה, כי המפקדים ידעו כי התרחשו אירועי אלימות ביחידתם והם לא דיווחו על כך, הם עשויים להישפט בדין משמעתי ובנסיבות מסוימות אף בדין פלילי.

העונשים המוטלים בבתי הדין הצבאיים בגין עבירות אלימות בצבא

בשנים האחרונות התנהלו מספר רב של תיקים פליליים בבתי הדין הצבאיים בשל אירועי אלימות של חיילים כלפי מפקדיהם וההיפך, אלימות של חיילים האחד כלפי השני, אלימות כלפי עצורים, אלימות כלפי שוטרי משטרה צבאית, התעללות של מפקדים בפקודיהם והתעללות כלפי עצורים.

ברמה המשפטית, קיים הבדל בין עבירה של תקיפה קלה לבין עבירת אלימות חמורה או התעללות. בתי הדין הצבאיים דנו ביסודות אשר מגבשים את עבירת ההתעללות ו/או נסיבות מחמירות בביצוע עבירות אלימות וקבעו את הנסיבות הבאות כנסיבות מחמירות:

השפלה וביזוי על ידי החייל; התנהגות שנועדה להטיל מורה ופחד; עמדת כוח של המתעלל מול עמדת נחיתות של הקורבן; אלימות שכוללת שימוש גם בחפצים; אלימות שהתרחשה בפני חיילים או אנשים אחרים; איזוק ו/או כיסוי עיניים של הקורבן; תכנון מוקדם של העבירה; ריבוי משתתפים בביצוע העבירה; צילום האירוע; סוג החבלה שנגרמה לקורבן; משך הזמן בו התרחש האירוע האלים, ועוד.

אלה, בין השאר, פסקי הדין המנחים שדנו בעבירות התעללות ואלימות בצבא:

ע/63/06 התביעה הצבאית נ' סמל חיימוביץ'.

ע/10 סג"מ חיים פלק מזרחי נ' התצ"ר.

ע/14 התצ"ר נ' סמ"ר לידור כהן.

מקרים דומים בהם טיפל עו"ד צבאי גיל ויינשטיין

יחד עם זאת, לא כל דבר שנראה ברור לעין אכן התרחש כפי שהתביעה מציגה ופעמים רבות נסיבות האירועים שונות באופן שלא ניתן לייחס לחייל החשוד ביצוע עבירה. כך למשל, בתיק שעו"ד גיל ויינשטיין ייצג, היה מדובר על משחק בין חברים כשלפקוד היה אינטרס מובהק להגדיר את המשחק כהתעללות על מנת שמפקדיו יפלטו אותו מהיחידה ותנאי השירות שלו יישתפרו.

במקרה אחר בו ייצג עו"ד ויינשטיין, שוטרי מג"ב עיכבו שוהה בלתי חוקי שהיה חשוד בהתנהגותו והלחץ שהפעילו עליו נבע מרצונם לקבל מידע אודות פעולותיו המתוכננות בישראל, מניעיו להיכנס לארץ, אי יכולתו למסור מידע ועוד.

נחיצות ליווי עורך דין צבאי החל משלב החקירה ועד לסיום התיק

סוף דבר – תיקים מסוג זה, בשל החומרה הטבועה בהם והמשמעות לעתיד במקרה של הרשעה, מצריכים ליווי צמוד של עו"ד צבאי החל משלב החקירה, דיוני המעצר ועד לסיום הטיפול בתיק בבית הדין הצבאי.

ככל שהנכם חשודים או הואשמתם בעבירה פלילית מסוג זה, פנו עכשיו לעורך דין צבאי גיל ויינשטיין על מנת להשיג את התוצאה הטובה ביותר.

ביטול פסילה מנהלית

הוראה על פסילה מנהלית ואיסור שימוש ברכב על ידי קצין משטרהביטול פסילה מנהלית

סעיף 47 לפקודת התעבורה מקנה לשוטר, אשר יש לו יסוד סביר להניח, כי נהג עבר עבירה תעבורתית לנגד עיניו, סמכות ליטול את רישיון הנהיגה של הנהג או לדרוש ממנו להילוות אל קצין המשטרה.

הסעיף מקנה לקצין המשטרה, אשר יש לו יסוד סביר להניח, כי יוגש נגד הנהג כתב אישום, סמכות לפסול את הנהג מלהחזיק ברישיון נהיגה (פסילה מנהלית) לתקופות שונות בהתאם לחומרת העבירה.

הקצין ישקול מחד את חומרת העבירה ומנגד את ותק הנהיגה של הנהג, עבירות קודמות ונחיצות הרכב.

יודגש, כי הפסילה תבוצע עוד טרם הוגש כתב האישום והחלו ההליכים המשפטיים נגד הנהג.

כך למשל, הקצין רשאי לפסול את רישיון הנהיגה למשך 30 ימים בגין כל עבירה המפורטת בתוספת הרביעית – נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת אלכוהול/סמים, נהיגה במהירות מופרזת ועוד.

לקצין סמכות לפסול את רישיון הנהיגה למשך 60 ימים בגין עבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או נגרם נזק לרכוש.

לקצין סמכות לפסול את רישיון הנהיגה למשך 90 ימים בגין עבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם.

חשוב לדעת, כי לקצין סמכות לפסול את הנהג פסילה מנהלית גם אם הנהג לא התייצב בפני קצין המשטרה.

כמו כן, בנוסף לפסילת הרישיון של הנהג, בסמכותו של קצין המשטרה להורות על איסור השימוש ברכב באופן מנהלי, זאת בהתאם לסעיף 57א לפקודת התעבורה.

הגשת בקשה לבית המשפט לביטול פסילה מנהלית

נהג, אשר סבור כי קצין המשטרה טעה כשהורה על פסילת רישיון הנהיגה שלו, זכאי להגיש לבית המשפט בקשה ל ביטול פסילה מנהלית.

בית המשפט אשר ידון בבקשה רשאי לבטל את החלטת הקצין אם הוא שוכנע כי ביטול הפסילה לא יפגע בבטחון הציבור.

בבקשה לבטל את הפסילה המנהלית יכול הנהג להעלות בפני בית המשפט טענות בדבר קשיים ראיתיים ולטעון כי לא קיים יסוד סביר להניח כי יוגש כתב אישום, כן, יכול הנהג לטעון בדבר היעדר מסוכנות ופגיעה בעיסוקו או בשגרת חייו כתוצאה מהפסילה המנהלית.

ראשית, ייבחן בית המשפט האם קיימות ראיות לכאורה המצביעות על אשמתו של הנהג בביצוע העבירה. בית המשפט ייעשה כן לאחר שהתביעה המשטרתית תעביר לידיו את כל חומר החקירה וכן סנגורו של הנהג יקבל העתק של כל החומר ויוכל גם הוא לבחון אותו. רק לאחר שבית המשפט ייקבע כי קיימות ראיות לכאורה, ימשיך ויבחן בית המשפט האם יש בהמשך נהיגתו של הנהג כדי לסכן את שלום הציבור.

ככל ואחת השאלות תענה בשלילה, יחליט בית המשפט אם להשיב את רישיון הנהיגה לנהג בתנאים או ללא תנאים וכן הוא רשאי לקבוע תקופה קצרה לפסילה המנהלית מזו שקבע קצין המשטרה.

הגשת בקשה לבית המשפט לביטול איסור השימוש ברכב

באופן דומה לבקשה ל ביטול פסילה מנהלית, נהג, אשר סבור כי קצין המשטרה טעה כשהורה על איסור השימוש ברכב, רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול החלטת קצין המשטרה.

בית המשפט יבטל את איסור השימוש ברכב אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

  1. הרכב נלקח מבעליו ללא ידיעתו והסכמתו.
  2. מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה.

כמו כן, בית המשפט רשאי לבטל את האיסור השימוש ברכב או לקצר את התקופה אם התקיימו נסיבות אחרות ולעניין זה רשאי להביא בחשבון את הזיקה בין בעל הרכב למי שנהג בו.

סוף דבר

קציני המשטרה נוהגים לפסול פסילה מנהלית את רישיון הנהיגה של נהגים אשר קיים יסוד סביר כי יוגש נגדם כתב אישום בגין ביצוע עבירה תעבורתית חמורה. יחד עם פסילת הרישיון, נוהגים קציני המשטרה להורות על איסור השימוש ברכב.

במקרים רבים, האצבע של קציני המשטרה קלה על ההדק כשהם מורים על פסילה מנהלית ואיסור השימוש ברכב והם לא שוקלים את כל השיקולים הרלוונטיים לעניין.

במספר לא מבוטל של בקשות ל ביטול פסילה מנהלית ואיסור השימוש ברכב, הורה בית המשפט על ביטול החלטת קצין המשטרה או שינויה.

אשר על כן, במידה ואתם חשודים בביצוע עבירה תעבורתית והוטלה עליכם פסילה מנהלית, מומלץ להיוועץ עם עורך דין לענייני תעבורה בהקדם על מנת לשקול הגשת בקשה ל ביטול פסילה מנהלית ואיסור השימוש ברכב.

עו"ד גיל ויינשטיין מנוסה מאוד בהגשת בקשות ל ביטול פסילה מנהלית, ביטול איסור השימוש ברכב וניהול תיקים תעבורתיים חמורים.

מה העונש לנהג שגרם לתאונת דרכים? עורך דין לתאונות דרכים

פתח דבר

לעיתים, חוסר זהירות בנהיגת רכב עלול להשפיע על הנהג לאורך כל חייו. בוודאי בהיבט הרפואי והנזיקי. אך מה הן ההשלכות בהיבט

עורך דין לתאונות דרכים

עורך דין לתאונות דרכים

הפלילי בגין גרימה לתאונת דרכים עם נפגעים? על כך במאמר הבא.

בכל אירוע בו נהג היה מעורב בתאונת דרכים שבה היו נפגעים, תפתח חקירה פלילית בעניין. מדובר בתיק חקירה הדומה לכל תיק פלילי אחר – הנהג ייחקר באזהרה, יישלח למקום בוחן תנועה שיערוך חוות דעת, ייגבו עדויות מנפגע התאונה ומעדים פוטנציאליים נוספים וייאספו ראיות נוספות מהזירה.

ככל ויימצאו ראיות לנהיגה בחוסר זהירות ו/או נהיגה בקלות ראש על ידי הנהג, באופן שבעקבות נהיגתו נחבל אדם – יוגש נגד הנהג כתב אישום פלילי לבית המשפט לענייני תעבורה.

לא מעט פעמים, הנפגע היחיד הינו הנהג עצמו ואין מעורבים אחרים שנפגעו. גם במצבים אלה, כאשר ישנן ראיות לנהיגה בחוסר זהירות, המשטרה תגיש כתב אישום נגד הנהג שנפגע.

 

סעיפי העבירה והעונש בצידו

סעיפי העבירה הנפוצים הם נהיגה בקלות ראש עבירה לפי סעיף 62 לפקודת התעבורה יחד עם סעיף 38 לפקודת התעבורה שעניינו פסילת מינימום של 3 חודשים למי שהורשע בגרימת תאונת דרכים בה נחבל אדם. יחד עם עונש זה, יטיל בית המשפט לתעבורה עונש פסילה על תנאי, קנס וכן לנהג יירשמו נקודות לחובתו במשרד הרישוי.

בית המשפט ישקול מספר שיקולים בעת גזירת העונש, כלדקמן: מידת החבלות שנגרמו לנפגע, וותק הנהיגה של הנהג הפוגע אל מול הרישום התעבורתי שלו, התנהגותו של הנהג בחקירה, לקיחת אחריות, התנהגותו של הנהג בזירת התאונה, אשם תורם (אם קיים) של הנפגע ועוד.

במספר פסקי דין נקבע מתחם ענישה הנע בין 3 חודשי פסילת רישיון ל 12 חודשי פסילה.

העונשים הנגזרים על נהגים שביצעו עבירות מסוג אלה בנסיבות חמורות, כגון: תאונה על מעבר חציה או תוך כדי חציית צומת באור אדום או תוך כדי נהיגה במהירות מופרזת וכו', חמורים הרבה יותר. כך גם כאשר החבלות שנגרמו לנפגע העבירה קשות יותר.

אם הייתם מעורבים בתאונת דרכים כנהגים, הישארו במקום והזעיקו עזרה של מגן דוד אדום ומשטרה. אל תודו בפני אף אחד כי אתם אשמים בקרות התאונה והתייעצו מיד עם עורך דין לתאונות דרכים.

 

דרכי ההתמודדות עם כתב אישום בגין תאונת דרכים – ייצוג על ידי עורך דין לתאונות דרכים

במידה והוגש נגד נהג כתב אישום, עומדת לו הזכות לעיין בחומר החקירה ולבחור האם לנהל את המשפט באמצעות הבאת העדים והצגת ראיות או להגיע להסדר טיעון עם התביעה המשטרתית. כל אפשרות טומנת בחובה סיכוי וסיכון ובעלת יתרונות וחסרונות.

כך למשל, במידה ונהג ינהל את התיק ובסופו של ההליך הוא יורשע בעבירות, בדרך כלל בית המשפט יחמיר איתו בעונש יותר מאשר עם נהג אשר הודה בהזדמנות הראשונה בבית המשפט והגיע להסדר טיעון בתיק. מן הצד השני, לנהג אשר מנהל את התיק בבית משפט קיים הסיכוי להוכיח את חפותו.

בנימה אישית אציין, כי מהניסיון שלי, מרבית התיקים אינם חד משמעיים ולעיתים רבות לנהגים המואשמים יש גירסה טובה לקרות האירוע, בין היתר, הטענה כי גורם אחר אחראי לקרות התאונה, זאת בניגוד להאשמות המצוינות בכתב האישום.

 

עו"ד לתאונות דרכים גיל ויינשטיין, מייצג חשודים ונאשמים אשר היו מעורבים בתאונה עם נפגעים. לכל שאלה נוספת אתם מוזמנים להתקשר לטל' מספר 050-6227776.   

עבירות מהירות

נהיגה במהירות מופרזת

מהי עבירת מהירות מופרזת? מתי משטרת ישראל תשלח זימון למשפט בגין עבירת מהירות ? ומה הם העונשים אשר בתי המשפט

עורך דין לתעבורה

עורך דין לתעבורה

מטילים בגין עבירות מהירות? כל התשובות במאמר זה.

הרפורמה משנת 2017 בדבר עבירות תעבורה "קלות"

בתחילת שנת 2017 פורסמו שינויים של ועדת הכלכלה של הכנסת, בדבר קנסות והעמדה לדין בכל הנוגע לעבירות תעבורה "קלות" וביניהן עבירות מהירות. על פי הרפורמה, גובה הקנסות הועלה בגין עבירות מהירות במקרים שבעבר הנהגים היו מקבלים זימון למשפט.

כך למשל, בגין עבירת מהירות שבין 31-40 קמ"ש מעל המותר בעיר היו בעבר מקבלים זימון למשפט ובית המשפט היה קובע אם הנהג אשם ואם כן מה העונש. כיום, בגין עבירת מהירות זו, הקנס הועלה ל – 1,500 ₪ ללא זימון למשפט. בעבירת מהירות של מעל 40 קמ"ש בעיר – יזומן הנהג למשפט.

בהתאם, בגין עבירת מהירות שבין 41-50 קמ"ש מעל המותר מחוץ לעיר, הנהגים היו מקבלים בעבר זימון למשפט וכיום, לאחר השינויים, בגין עבירה זו הקנס הינו 1,500 ₪ ללא הזמנה לדין. בעבירת מהירות של מעל 50 קמ"ש מחוץ לעיר – יזומן הנהג למשפט.

למרות השינויים, מי שיבקר בבתי המשפט לתעבורה ברחבי ישראל יגלה, כי מדי יום נערכים מאות דיונים בגין כתבי אישום שהוגשו בגין עבירות מהירות מופרזת, זאת בנוסף לעשרות אלפי הדוחות שנשלחים לנהגים אחרים כברירת קנס בגין עבירות אלה.

מצלמות צד א/3

בכבישי מדינת ישראל פזורות מעל 100 מצלמות מהירות צד המכונות א/3, מדובר במצלמות שבית המשפט קבע כבר בעניינן, כי הן מצלמות מהימנות. כך, שקשה מאוד לערער על אמינותן ועל הדוח שהתקבל בגין הצילום.

להלן קישור למיקום כל מצלמות ה א/3 במדינת ישראל:

מיקום מצלמות א 3

ממל"ז – מד מהירות לייזר

בנוסף, משטרת התנועה מבצעת אכיפה רבה באמצעות מכשירי לייזר המכונים ממל"ז (מד מהירות לייזר). אכיפה זו מתבצעת ע"י שוטר תנועה אשר מוצב בצד הדרך ומודד במד המהירות את מהירות הרכבים. כאשר רכב נמדד כשהוא נוסע במהירות מופרזת, מורה השוטר לנהג לעצור בצד הדרך.

מכשירי אכיפה דבורה ומולטנובה – מד מבוסס רדאר

מכשירים אלה מופעלים ע"י שוטרי תנועה כשהשוטרים מצויים בתנועה. השימוש העיקרי במכשירים מתבצע בכבישים הנחשבים למרוחקים מהעיר ואשר ניתן לתפוס רכב אחד בנתיב הנסיעה.

פסילה מנהלית בגין עבירות מהירות

במהירויות גבוהות מאוד תזמן המשטרה את הנהג לשימוע בפני קצין תעבורה, אשר בסמכותו לשלול את הרישיון של הנהג במקום לפסילה מנהלית. לזכות הנהג שרישיונו נשלל מנהלית עומדת הזכות להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הפסילה המנהלית.

זימון למשפט והעונש שבית המשפט עלול לגזור בגין עבירות מהירות

כאמור, בגין עבירות מהירות גבוהות יזומנו הנהגים למשפט בבית המשפט לענייני תעבורה. נהג שחומר החקירה מבסס נהיגה במהירות מופרזת צפוי להיענש בחומרה על ידי בית המשפט אשר בסמכותם להטיל עונשי פסילת רישיון לתקופות ארוכות, פסילה על תנאי וקנס. כמו כן, לחובתו של הנהג יירשמו בין 8 ל – 10 נקודות חובה במשרד הרישוי, תלוי בסוג העבירה.

אשר על כן, מומלץ לנהגים שהוזמנו למשפט בגין עבירות מהירות ועבירות תעבורה בכלל להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום התעבורה.

עו"ד גיל ויינשטיין עוסק בתחום דיני התעבורה והשיג ללקוחותיו תוצאות מעולות בעבירות מהירות.

מעצר בגין סירוב כניסה לישראל

סירוב כניסה לישראל

בפתח הדברים חשוב לציין שלצורך ביטול סירוב הכניסה לישראל מומלץ להיעזר בעו"ד העוסק בתחום זה.

סירוב כניסה לישראל

סירוב כניסה לישראל

  • לנוחיות הקוראים, מצורפת החלטת בית הדין לעררים בתיק בו ייצג עו"ד ויינשטיין את מסורבי הכניסה. בית הדין הורה לשחרר את הלקוחות ממעצר באופן מיידי, לאפשר את כניסתם לישראל ולהנפיק להם אשרת תייר (בתנאי להפקדת ערבות ומסירת כתובת) וכן חייב את רשות האוכלוסין בהוצאות בסך של 4,000 ש"ח !

         כנסו כדי לקרוא את החלטת בית הדין לעררים

  • במקרה אחר, סורבה כניסתה לישראל של אזרחית אוקראינה אשר ביקשה להיפגש עם בן זוגה הישראלי והיא נשלחה בחזרה לארץ מולדתה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. בהמשך, פנה בן זוגה באופן עצמאי ללשכת האוכלוסין בבקשה למתן אישור כניסה לבת זוגתו  וההחלטה נדחתה. בשלב זה, פנה בן הזוג אל עו"ד גיל ויינשטיין אשר הגיש ערר פנימי על החלטת רשות האוכלוסין בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים ולשמחת כל הצדדים, הערר אושר וכניסתה של בת הזוג, אזרחית אוקראינה אושרה.
  • באופן דומה, סורבה בקשתו של לקוח המשרד לזמן לישראל ידיד שלו – אזרח גינאה המשוונית. עו"ד גיל ויינשטיין הגיש ערר פנימי על ההחלטה והערר התקבל, כך שהתאפשרה כניסתו לישראל של ידיד הלקוח בכפוף להפקדת ערבות.

 

חשש להשתקעות בישראל

תיירים רבים אשר מגיעים לביקור במדינת ישראל, בעיקר ממדינות עולם שלישי (ומניסיון שלי רבים מהם מגיאורגיה או אוקראינה ו/או ממדינות אחרות שנחשבות בישראל לעולם שלישי ו/או ממדינות שמוגדרות כמדינות סיכון על ידי גורמי הביטחון) נתקלים ב סירוב כניסה לישראל, לא מקבלים אשרת ביקור לישראל, לא מורשים לצאת משערי נמל התעופה, מושמים במתקן המסורבים (מעצר של ממש) בנמל התעופה ומועלים לטיסה הבאה לארץ מוצאם, לעתים רבות תוך פחות מ – 24 שעות – זאת בשל חשש להשתקעות במדינת ישראל.

אלה חלק מהסיבות לסירוב הכניסה לישראל: עבר פלילי, עבר ביטחוני, שקרים בראיון הכניסה, חריגה ממועד היציאה בביקור הקודם, דרכון שתוקפו קצר מ – 6 חודשים, אי הבהרת מטרת הכניסה לישראל, אי הצגת כרטיסי טיסה חזור לארץ המוצא, סכום כסף נמוך לצורך ביקור ושהייה בישראל, אי מסירת כתובת מדויקת לביקור בישראל, אי מסירת מספר טלפון של איש קשר בישראל, אי הצגת תוכנית שהייה מסודרת לביקור בישראל ועוד.

ההחלטה האם לאפשר כניסה לישראל הינה החלטה בלעדית של משרד הפנים ולעתים רבות נתקלתי כי מדובר בהחלטות שערורייתיות, חסרות הגיון ולא צודקות.

מה ניתן לעשות כאשר ישנו סירוב כניסה לישראל – ערר על החלטת משרד הפנים על איסור כניסה לישראל

אדם שמסורבת כניסתו לישראל, ראשי להגיש ערר על ההחלטה לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952 בגין סירוב כניסה לישראל. הגשת ערר מעכבת את סילוקו של המסורב ממדינת ישראל.

את הערר יש להגיש בהקדם המידי שכן, אחרת, יועלה מסורב הכניסה על טיסה חזרה למקום מוצאו.

אלה התנאים להגשת ערר בגין סירוב כניסה לישראל: מילוי טופס בצורה מפורטת ומדויקת עדיף שימולא על ידי עורך דין העוסק בתחום, פירוט העובדות, פירוט הנימוקים המצדיקים ביטול סירוב הכניסה לישראל, צירוף תצהיר חתום ע"י עו"ד וכן תשלום אגרה בסך 657 ש"ח (נכון לחודש יולי 2016). חשוב לדעת, כי בית הדין רשאי למחוק ערר שהוגש שלא כדין או שנפל בו פגם.

דיון בערר על ידי בית הדין לעררים

בית הדין לעררים רשאי לדון בערר שהוגש ללא נוכחות הצדדים או לזמן את הצדדים ולדון בו בנוכחותם. בית הדין לעררים ייבחן את החלטת משרד הפנים תוך שישים דגש על השאלה האם ההחלטה ניתנה על בסיס ראיות מנהליות סבירות או שמדובר בהחלטה שרירותית, האם נלקחו בחשבון כל השיקולים הרלוונטיים, האם ננקט כלי מידתי לפני שניתנה החלטת ה סירוב כניסה לישראל (למשל: הפקדת ערבות, חתימה של ערב צד ג', התחייבות וכו'). כמו כן, בית הדין ייבחן את נסיבותיו האישיות של המסורב – האם הוא מועסק במשרה קבועה בארץ מוצאו, האם יש לו צאצאים המתגוררים בארץ מוצאו, האם ברשותו נכס וכו'.

לקריאה אודות הנחיות ונהלי בית הדין לעררים.

לחצו כאן למסמכים (ולנוהל) לצורך הגשת בקשה למתן אשרת כניסה לתייר ממדינות המחייבות באשרת כניסה.

ככל ובית הדין יימצא כי החלטת הרשות הייתה חסרת היגיון, הוא יחייב את הרשות לאפשר את כניסתו של המסורב בתנאים (בדרך כלל מסירת כתובת בישראל, ערבות ועוד) ואף עלול לחייב את רשות האוכלוסין בתשלום הוצאות.

על החלטת בית הדין ניתן הגיש ערר לבית הדין לעניינים מנהליים.

עו"ד גיל ויינשטיין מתמחה בייצוג עצורים בנמל התעופה בן גוריון אשר משרד הפנים מסרב להכניסם לתחומי מדינת ישראל מחשש להשתקעות בישראל. לפניה לעו"ד ויינשטיין התקשרו למספר 050-6227776.

נהיגה בשכרות

נהיגה בשכרות

מה היא כמות האלכוהול הנמדדת שנחשבת ל נהיגה בשיכרות? איך משטרת ישראל מבצעת בדיקת שכרות לנהגים? מה היא עבירת ה נהיגה בשכרות? מה החוק אומר בעניין ומה העונשים שניתנים על ידי בית המשפט לתעבורה? הכל במאמר זה.

לא מעט אנשים התפלאו כשאמרתי להם ששעבירת נהיגה בשכרות (וכל עבירה תעבורתית אחרת) היא עבירה פלילית, שכן כמעט שאין נהג בישראל שלא נעצר לבדיקת אלכוהול על ידי משטרת התנועה. בדרך כלל הבדיקות  נעשות בימי שישי או בימי חג ובצמוד למוקדי בילוי, ביציאה מאולמות אירועים או בימים המועדים לפורענות כגון יום העצמאות או הסילבסטר.

אז כן, מדובר בעבירה פלילית ואף עבירה חמורה שכן השליטה של הנוהג ברכב בזמן שהוא בגילופין עלולה להוביל לאסון ולפגיעה בו, בחבריו ברכב או לסובבים אותו בדרך. על כן, משטרת ישראל מקדישה מאמצים רבים לתפוס את הנהגים שנוהגים בש

נהיגה בשכרות

נהיגה בשכרות

כרות ודואגת להביא אותם למשפט פלילי.

להסבר נוסף בדבר חומרת העבירה כנסו לקישור הבא באתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולאתר אור ירוק.

נהיגה בשכרות – מי ייחשב כנוהג בשכרות

כאשר משטרת התנועה עוצרת נהג לבדיקה וקיים חשש שהנהג נוהג בשיכרות, הבדיקה תתחיל עם בדיקת מאפיינים – שיחה עם הנהג ובדיקה האם הנהג עונה לעניין, האם נודף ממנו ריח של אלכוהול, הליכה עקב אחר אגודל, הצבעה עם האצבע לאף בעיניים עצומות, עמידה על רגל אחת ועוד.

ככל והנהג לא יעמוד בבדיקת המאפיינים, הוא יופנה לבדיקה באמצעות מכשיר הינשוף.

ישנן כמה חלופות שבגינן נהג ייחשב לשיכור:

  1. נהג ששותה אלכוהול ובמקביל נוהג ברכב או ממונה על רכב ששותה אלכוהול בזמן הנהיגה (למשל: מורה לנהיגה ששותה אלכוהול בזמן שיעור נהיגה, מלווה של נהג חדש ששותה אלכוהול בזמן הליווי).
  2. מי שנהג ובבדיקה נמצא בגופו סם מסוכן.
  3. החלופה הנפוצה ביותר – מי שנמצא בגופו כמות אלכוהול הגבוהה מהריכוז שקבע שר הביטחון. הריכוז לפיו משטרת ישראל אוכפת נהיגה בשכרות הוא – 290 מק"ג בנשיפה או 50 מ"ג בדם/שתן.
  1. אכיפה לנהגים מיוחדים (נהג חדש, נהג צעיר – עד גיל 24, נהג רכב מסחרי ונהג רכב ציבורי) – 50 מק"ג בנשיפה או 10 מ"ג בדם/שתן.
  2. סעיף 64 ד לפקודת התעבורה קובע, כי מי שסירב לבדיקת אלכוהול ייחשב לשיכור.

נהג שיימצא בבדיקה כשיכור – ייפסל רישיון הנהיגה שלו מנהלית ל – 30 יום, יוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט לתעבורה והוא יעמוד למשפט.

מה העונש בגין נהיגה בשכרות

העונש הקבוע בחוק על נהיגה בשיכרות הינו עונש מינימום של שנתיים פסילה ועונשים נלויים אחרים כגון: קנס, פסילה על תנאי ו – 10 נקודות.

לטבלת הנקודות על עבירות תעבורה כנסו לקישור באתר משרד התחבורה.

שימו לב, כי החוק קובע, כי מי שהורשע כבר בעבר בעבירה של נהיגה בשכרות, יוטל עליו עונש פסילת רישיון למשך 4 שנים מינימום.

בהסדר טיעון שינוהל על ידי עורך דין לענייני תעבורה יהיה אפשר לשנות את סעיף העבירה מנהיגה בשכרות לנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ואף לסעיפים קלים הרבה יותר וכך להקל עם העונש באופן משמעותי.

כך למשל: בתיק בו ייצג עו"ד ויינשטיין לקוח שהואשם בנהיגה בשכרות, הומר סעיף העבירה לנהיגה בחוסר זהירות מה שהוביל לכך שלא הוטלה פסילה על לקוח המשרד ולו ליום אחד וכן לא התווספו לו נקודות במשרד הרישוי.

לקריאת גזר הדין

אם שותים לא נוהגים! ואם בכל זאת שתיתם תלמדו את הטיפים הבאים

  • בכל שעה שחולפת יורדת כמות ריכוז האלכוהול ב – 70 מק"ג בערך. לכן, אם שתיתם ובכוונתכם לעלות על ההגה, המתינו מספר שעות עד אשר כמות ריכוז האלכוהול תרד.
  • רצוי לאכול מאכלים שומניים לפני ששותים. השומנים סופגים את האלכוהול ומורידים את רמת האלכוהול בדם.
  • לאחר שתיית אלכוהול מומלץ לשתות כמויות גדולות של מים שיינקו את הגוף ויורידו את ריכוז האלכוהול. מומלץ גם לאכול.
  • לעיתים שואלים אותי שאלה כגון: שתיתי 3 כוסות בירה, האם עברתי את הכמות שנחשבת ל נהיגה בשכרות?

התשובה היא שאין על כך תשובה, לכל אדם יש קיבולת שונה וחילוף חומרים שונה. למשל: אם שני אנשים שתו אלכוהול ואחד רזה בעוד השני מלא, ריכוז האלכוהול באדם הרזה יהיה גבוה יותר.

הכותב הינו עורך דין גיל ויינשטיין העוסק בייצוג נהגים חשודים או נאשמים בביצוע עבירות תעבורה.

תלונת שווא – אלימות במשפחה

המאמר בא להתריע מפני התופעה הבזויה של תלונת שווא במסגרת יחסים זוגיים, וחלילה לא קובע, כי כל תלונה במשטרה שהוגשה במסגרת יחסים זוגיים הינה אכן תלונת שווא.

אחוז העצורים בבתי המעצר בגין אלימות במשפחה

מי שיבקר בבתי המעצר ברחבי הארץ וישאל את העצורים מדוע הם מצויים במעצר, יגלה תופעה מדאיגה לפיה אחוז גדול מאוד מבין כלל העצורים, נמצאים בבית המעצר בשל חשד לביצוע עבירות אלימות במשפחה.

מהנתונים הידועים, נפתחים בכל יום כ – 60 תיקים פליליים בחשד לעבירות אלימות במשפחה. לקריאה אודות נתונים אלה כנסו לקישור הבא: ויצו.

האם כל אותם עצורים או חשודים אכן ביצעו עבירות אלימות במשפחה? האם הם אכן תקפו באלימות את בת הזוג? האם הם איימו עליה? חד משמעית – לא! רבים מהם עצורים בשל תלונת שווא.

תלונת שווא בעבירות אלימות במשפחה

במדינה בה שליש מכל הזוגות הנשואים מתגרשים, אין זה מפתיע שבמסגרת הליכי הגירושין מוגשות תלונת שווא לא מעטות על עבירות אלימות במשפחה. התלונות מוגשות לצורך הפעלת לחץ על בן הזוג, מתוך טקטיקה בזויה ועל מנת שהתלונה תשמש כקלף מיקוח להמשך הליכי הגירושין, או כדי להרחיק את בן הזוג מהמשפחה ומילדיו, לנקום בו ולהרע לו.

כאשר מתלווה לתלונת השווא עדות מסודרת של בת הזוג ואולי גם תמונה או ראיה אחרת המצביעה על חבלה שנגרמה כתוצאה מהאירוע ה"אלים" שהתרחש (הרי אין קושי לשפשף את היד ולהראות שריטות או לגרום לחבלה עצמית), מיד ייעצר בן הזוג על ידי משטרת ישראל, ייחקר ובסבירות גבוהה ייעצר תחילה על ידי קצין משטרה למשך 24 שעות ובהמשך יובא להארכת מעצר בפני שופט בבית המשפט.

בצער אציין, כי לעתים רבות, אותן תלונת שווא נעשות בהדרכה ובהוראה של עורכי הדין של בת הזוג וזאת מתוך אסטרטגיה לניהול התיק ועל מנת להשחיר את פניו של בן הזוג בפני בית המשפט לענייני משפחה.

טיפול משטרת ישראל בתלונות בגין אלימות במשפחה

משטרת ישראל נותנת חשיבות אדירה לתלונות על רקע עבירות אלימות במשפחה ואף הקצתה חוקרים מיוחדים לחקירות מסוג אלה (חוקרי אלמ"ב). במקרים רבים אכן הותקפו נשים על ידי בני זוגם, בוצעו עבירות של אלימות חמורה, התעללות נפשית ופיזית, עבירות מין ואף לא מעט מקרי רצח ופגיעות על רקע של כבוד המשפחה.

לכן, חשוב לדעת, כי גם אם בת הזוג תגיע לתחנת המשטרה, לאחר הגשת התלונה, ותבקש לבטל אותה בטענה כי מדובר בתלונת שווא או כי היא סולחת לבן זוגה, חוקרי המשטרה לא ייחסו לבקשת הביטול משמעות גדולה ולא ייטו לגנוז את התיק ללא חקירה ממצה.

בינתיים, ובמקרים שבן הזוג לא באמת תקף את בת זוגו, הוא עתיד לבלות ימים ולילות במעצר מאחורי סורג ובריח עד אשר תוכח חפותו.

אלימות כלפי ילדים

הכלל במשפט הפלילי בישראל, כפי שנפסק, בין השאר, בערעור פלילי 4586/98 פלונית נ׳ מדינת ישראל הינו שלא תתקבל טענה של ״עונש חינוכי באמצעים אלימים״. על כן, חל איסור על הכאת ילדים אף אם הכוונה הינה חינוכו של הילד ואף אם מדובר במכה קלה.

מקרים של אלימות כלפי ילדים מטופלים ביד קשה והחוק בעניין מגן על הילדים וקובע תקופות מאסר ארוכות. על כן, מומלץ להיעזר בעורך דין פלילי בעל ניסיון בתחום.

עורך דין גיל ויינשטיין הינו בעל ניסיון רב בטיפול בתיקי אלימות במשפחה (אלמ"ב) אם מתקופת היותו פרקליט בפרקליטות הפלילית שם הגיש וניהל עשרות רבות של תיקי אלמ"ב ואם כששימש סנגור פלילי וייצג חשודים ונאשמים בעבירות אלמ"ב. לא פעם, הצליח עו"ד ויינשטיין להביא לידי כך שהתיק נגנז כבר בתחנת המשטרה או להביא לידי זיכוי לקוחותיו.  

 

אי הרשעה במשפט פלילי

פתח דבר

לשאלה אם נאשם בעבירה יורשע בעבירה או שיוחלט על אי הרשעתו יש משמעויות אישיות וכלליות להמשך החיים.

כאשר אדם מורשע בעבירה דבק בו קלון וכתם פלילי וכן תחושת הביטחון האישית שלו נפגעת. כמו כן, הרשעה בעבירה תירשם בפלט הרישום הפלילי אשר חשוף לצפייה לגורמים מסוימים – שגרירויות זרות, מקומות עבודה מסוימים, האגף לרישוי כלי ירייה ועוד.

זאת בניגוד להחלטת אי הרשעה במשפט פלילי אשר חשופה למספר גורמים מצומצם ולכן ההשפעה על חיי הנאשם תהיה נמוכה יותר.

במאמר זה אפרט מהם התנאים בהם בתי המשפט קובעים האם להרשיע נאשם, ואם לאו.

כלל היסוד – הרשעה

כלל היסוד במשפט הפלילי קובע שאדם אשר נמצא אשם בביצוע עבירה פלילית – יורשע בביצועה.

החריג לכלל – אי הרשעה

החריג לכלל ההרשעה קבוע במספר הוראות חוק כדלקמן:

סעיף 72 לחוק העונשין קובע כי בית המשפט רשאי לקבוע שנאשם ביצע עבירה, מבלי להרשיעו, והוא רשאי להטיל עליו התחייבות להימנע מעבירה.

סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי בית המשפט אשר הרשיע נאשם ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום שלא להרשיע אותו, רשאי לבטל את ההרשעה.

סעיף 1(2) לפקודת המבחן קובע שבית המשפט רשאי ליתן צו מבחן לנאשם מבלי להרשיעו בכפוף לקבלת תסקיר שירות מבחן.

כאמור, על אף הכלל הקובע הרשעה במשפט פלילי, החוק מאפשר לבתי המשפט להחליט כי אדם אשר נמצא אשם בעבירה – לא יורשע, ובתי המשפט עושים שימוש באי ההרשעה ככל והנאשם אשר עומד למשפט עונה על התנאים שנקבעו בפסיקה. בדרך כלל, יסתייע בית המשפט בתסקיר שירות המבחן לצורך קבלת ההחלטה.

התנאים להחלת אי הרשעה

ערעור פלילי 96 / 2083 תמר כתב נגד מדינת ישראל קובע את התנאים להחלת החריג להרשעה, ואלה שני התנאים המצטברים:

  1. "על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם;
  2. סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים".

כאמור, על המבקש מבית המשפט שלא להרשיע אותו עומד הנטל להוכיח כי הרשעתו בדין תביא לפגיעה חמורה בשיקומו, בדרך כלל הטענות מתמקדות בפגיעה במקום עבודתו (פיטוריו מהעבודה ככל ויורשע), פגיעה קונקרטית בעתידו התעסוקתי (אי קבלת או חידוש רישיון למקצוע בו הוא עוסק) וכו'.

כמו כן, על המבקש אי הרשעה להוכיח כי מדובר בסוג עבירה שאינו חמור, עבירה מסוג חטא או עוון (אך לא רק), עבירה בה לא נגרם נזק משמעותי לקרבן העבירה, נסיבות ביצוע העבירה אינן חמורות, האינטרס הציבורי שעניינו הרתעת הרבים והוקעת המעשה לא ייפגע פגיעה קשה כתוצאה מאי הרשעת הנאשם ועוד.

בנוסף, ייבחן בית המשפט את התנהגותו של הנאשם בחקירת המשטרה – שיתוף הפעולה עם החוקרים, הודאה בעבירה, התנצלות והבעת חרטה.

משקל גבוהה יינתן גם לשאלה האם מדובר בנאשם שזו הסתבכותו הראשונה עם החוק, אדם נורמטיבי וללא עבר פלילי.

מתי תתאפשר אי הרשעה בפלילים ?

בכפוף לתנאים האמורים לעיל, במקרה של נאשמים צעירים, ייטה בית המשפט שלא להרשיע אותם.

במקרה של נאשמים בגירים, בית המשפט לא ימהר להורות על אי הרשעה, אלא כאשר עוצמת הפגיעה בנאשם עקב הרשעתו תעלה על האינטרס הציבורי, ובנוסף ייבן בית המשפט את ההתאמה בין ההרשעה ותוצאותיה לבין חומרת המעשה.

לעו"ד גיל ויינשטיין ניסיון רב בניהול תיקים בבתי המשפט, בדגש על ייצוג לקוחות שהינם אזרחים נורמטיביים ונעדרי עבר פלילי שזו הסתבכותם היחידה והראשונה עם החוק. לבירור אודות סיכוייכם לאי הרשעה צרו קשר בטל': 050-6227776