שאלות ותשובות – עורך דין גיל ויינשטיין

זומנתי לחקירה בתחנת המשטרה או במשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) מבלי שנאמרה לי הסיבה. מה עלי לעשות?

למרות שחקירה פלילית הינה מעמד מלחיץ לכל הדעות, במיוחד למי שזו הפעם הראשונה שהוא עתיד להיחקר, חשוב להירגע, לקחת נשימה עמוקה ולחשוב מה הסיבה לזימון. במקרים מסוימים ייתכן והמוזמן היה בסך הכול עד לדבר עבירה והחוקרים מבקשים לגבות ממנו עדות. במקרים אחרים, המוזמן היה שותף לעבירה והוא צפוי להיחקר תחת אזהרה. על מנת לקבל מידע אודות הצפוי בחקירה ולגבש עמדה ואסטרטגיה, מומלץ להיוועץ בעורך דין, בטרם ההתייצבות לחקירה.

מהי חקירה פלילית ומהן הזכויות המגיעות לי במסגרת החקירה?

חקירה פלילית מתחילה עם הגשת תלונה אצל הרשות החוקרת (משטרת ישראל, מצ"ח, רשות המיסים וכו') או בעקבות קבלת מידע אצל הרשות על ביצוע עבירה פלילית.
במסגרת החקירה הפלילית, עשויה הרשות החוקרת לבצע חקירה סמויה ולאסוף ראיות ולאחריה לבצע חקירה גלויה תוך המשך איסוף הראיות. במהלך החקירה ייחקר החשוד בביצוע העבירה. על החוקרים חלה חובה לציין בפני הנחקר כי הוא נחקר תחת אזהרה, לאמר לו באילו עבירות הוא חשוד, להזהיר אותו כי כל שייאמר על ידו יירשם, ולציין בפניו את זכותו להיוועץ בעורך דין ואת הזכות לשמור על שתיקה. יחד עם זאת, יציינו החוקרים כי שמירה על זכות השתיקה עשויה לחזק את הראיות נגדו.
החקירה הפלילית טומנת בחובה פעולות חקירה ותרגילי חקירה רבים. כך למשל, רשאים החוקרים לבצע מסדר זיהוי, עימות בין החשוד למתלונן, חיפוש בכליו של החשוד, הפעלת מדובבים, הצגת מצג שווא אודות ראיות שבידיהם ועוד פעולות חקירה רבות ומגוונות.
יצוין, כי הזכות להיות מיוצג על ידי עורך דין, כבר בשלב החקירה, הינה זכות יסוד במערכת המשפט הישראלית. באמצעות זכות זו, מבטיח הנחקר כי זכויותיו יישמרו, מבטיח את הגינותם של הליכי החקירה ומונע ניצול לרעה של פערי הכוחות שבין הנחקר לחוקרים (לקריאה מורחבת ראו ע"פ 5121/98 טור' (מיל') רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי ואח'). הזכות חלה הן במערכת המשפט הפלילית והן במערכת המשפט הצבאית.
ייצוג וליוווי על ידי עורך דין המתמחה בתחום הפלילי, מוקדם ככל האפשר בשלבי החקירה, יבטיח כי כל זכויותיו של החשוד יישמרו ועשוי להשפיע על המשך ההליך החקירתי-משפטי המתנהל נגד החשוד.

קיבלתי מכתב בדואר רשום בו מצוין שעליי להגיש בקשה להימנע מהגשת כתב אישום בתוך 30 ימים. במה מדובר?

הליך השימוע
חוק סדר הדין הפלילי קובע, כי עם סיום החקירה הפלילית, תעביר היחידה החוקרת את חומר החקירה לפרקליט המחוז שיחליט מי רשות התביעה שתטפל בתיק (פרקליטות המדינה או תובע משטרתי). כאשר מדובר בחשד לביצוע עבירת פשע (עבירה שהעונש הקבוע בגינה בחוק עולה על 3 שנות מאסר), חלה חובה על רשות התביעה לשלוח לחשוד הודעה על כך שחומר החקירה הועבר לטיפולה, וכי החשוד רשאי בתוך 30 יום מיום קבלת ההודעה לפנות לרשות התביעה בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
מכאן, המשמעות של המכתב שקיבלת היא שנחקרת בעבר בגין חשד לביצוע עבירת פשע וכיום ניתנת לך ההזדמנות להעלות את טענותיך מדוע שלא יגישו נגדך כתב אישום. במסגרת הבקשה להימנע מהגשת כתב האישום, בוחן עורך הדין בקפידה את הראיות המצויות בתיק החקירה ולאחר מכן טוען בפני רשות התביעה מדוע הראיות אינן מספיקות בכדי להגיש כתב אישום. כמו כן, מומלץ להציג בשלב זה את נסיבותיו האישיות של החשוד המצדיקות הימנעות מהגשת כתב אישום. על מנת למצות את הליך השימוע באופן המיטבי, מומלץ לפנות לייצוג על ידי עורך דין העוסק באופן קבוע בתחום הפלילי.

נחקרתי במשטרה ולאחר תקופה מסוימת קיבלתי מכתב שמודיע על גניזת התיק. מה משמעות הגניזה?

בראשית הדברים יצוין, כי לא כל חקירה פלילית תבשיל בהכרח לכדי הגשת כתב אישום. על מנת שיוגש כתב אישום נגד פלוני, על רשות התביעה לבחון את התיק בשני מישורים:

  1. האם יש בתיק החקירה ראיות מספיקות לאישום.
  2. האם ישנו עניין לציבור בניהול המשפט נגד פלוני.

במידה ואחד התנאים לא מתקיים – לא צפוי שיוגש כתב אישום. לעיתים, עבודתו של הסנגור היא להפנות את הפרקליט המטפל, לכך שאין ראיות מספיקות או שאין עניין לציבור בהגשת כתב אישום.

מכאן, קיימות 3 סוגי עילות לגניזת תיק פלילי:

  1. "חוסר ראיות מספיקות".
  2. "נסיבות העניין אינן מצדיקות הגשת כתב אישום".
  3. "חוסר אשמה".

חשוב לדעת, כי גניזת תיק משתי העילות הראשונות תותיר רישום על החקירה והגניזה במרשם הפלילי. כך שהדבר יכול לפגוע בעתיד במי שתיק החקירה שלו נגנז, אם זה במסגרת התמודדות על משרה מסוימת ואם מכל סיבה אחרת. רק גניזת תיק מ"חוסר אשמה" לא תותיר רישום פלילי כאמור. הליך אפשרי, הנפוץ בקרב מי שהיו מעורבים בחקירה פלילית והתיק בעניינם נגנז מ"חוסר ראיות מספיקות" או מ"חוסר עניין לציבור", הינו בקשה לשינוי עילת הגניזה. בקשה שכזו, מצריכה את עורך הדין המטפל לבחון את הראיות בתיק ואת הנסיבות שהביאו לעילת הגניזה המדוברת, ולהציג טיעונים בפני התובע שגנז את התיק מדוע יש לשנות את עילת הגניזה ל"חוסר אשמה".

מהו כתב אישום?

כתב אישום הינו מסמך המוגש לבית המשפט ובו מפורטים הפרטים הבאים: בית המשפט אליו כתב האישום מוגש, ציון העובדה שמדינת ישראל היא המאשימה, שמו של הנאשם, גילו ומענו, תיאור העובדות המהוות את העבירה בה מואשם הנאשם, הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם ושמות עדי התביעה העתידים להעיד נגד הנאשם.

באישומים בעבירות חמורות, תתלווה אל כתב האישום בקשה למעצר עד תום ההליכים או בקשה למעצר בתנאי מעצר בית ותנאים נלווים נוספים, הכל לפי העניין.
ככל והתקבל אצלך כתב אישום, מומלץ לפנות לייצוג על ידי עורך דין המתמחה במשפט הפלילי.

מהו משפט פלילי - צבאי?

חוק השיפוט הצבאי חל על הכוחות הסדירים ועל כוחות המילואים של צה"ל ומקנה סמכות לבתי הדין הצבאיים לשפוט חייל שביצע עבירה צבאית ועבירה שאינה צבאית (למשל, עבירה המצוינת בחוק העונשין). החוק קובע רשימה ארוכה של עבירות צבאיות אשר לבית הדין הצבאי סמכות ייחודית לדון בהן. כך למשל, עבירת ההיעדר מן השירות (עריקות), עבירת הטלת מום, הוצאת רכוש מרשות הצבא, חריגה מסמכות ועוד עבירות רבות ואחרות.
משפט פלילי – צבאי הינו משפט המתנהל במסגרת בתי הדין הצבאיים של צבא ההגנה לישראל. תחילה, נחקר החשוד על ידי חוקרי מצ"ח בשל חשד לביצוע עבירה בעת שירותו בצה"ל.
הכללים החלים על חקירה ב"אזרחות" חלים גם על חוקרי מצ"ח. קרי, על החוקרים להודיע לחשוד כי הוא נחקר תחת אזהרה ולציין בפניו מהם החשדות נגדו. כמו כן, לחייל עומדת זכות ההיוועצות בעורך דין וזכות השתיקה.
ככל שיעלו מהחקירה ממצאים או חשדות אמיתיים לביצוע עבירה, יועבר התיק לפרקליטות הצבאית שתחליט האם יש להעמיד לדין פלילי את החייל, ואם לאו. בעבירות מסוג פשע, קיימת זכות לחייל להעלות את טיעוניו בשימוע מדוע שלא להעמידו לדין.
בכל הנוגע לניהול ההליך בבית הדין הצבאי, מאחר שהמערכת הצבאית הינה מערכת שיפוט נפרדת וקיימות עבירות ייחודיות הנידונות בבית הדין הצבאי, על עורך הדין המייצג להכיר את חוק השיפוט הצבאי על בוריו ולהתמצא היטב בפסיקה הנוהגת בבתי הדין הצבאיים. כמו כן, נדרש עורך הדין המייצג להיות בעל אישור לייצוג בבתי הדין הצבאיים.