נהיגה בפסילה – הסבר מעורך דין לתעבורה

נהיגה בפסילה בראי משטרת ישראל

עבירת הנהיגה בפסילה משקפת בתוכה זלזול בחוק ובהחלטות בית משפט ולכן, אין זה פלא, כי היא מוגדרת כאחת מעבירות התנועה היותר חמורות בפקודת התעבורה.

באופן טבעי, יחד עם עבירה זו, הנוהג בפסילה מבצע עבירה נוספת של נהיגה ללא ביטוח ולכן, במקרה של תאונה, קיים קושי משמעותי למימוש פיצויים.

מסיבות אלה, התביעה המשטרתית מנסה להרתיע את הנהגים מלבצע עבירה זו באמצעות דרישה מבית המשפט להטיל עונשים כבדים. בשלב המעצר, בחלק נכבד מהמקרים, התביעה תדרוש לפסול את רישיון הנהיגה של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים ובמקרים מסוימים אף תדרוש כי הנאשם ייעצר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים.

בהמשך, במהלך ניהול התיק העיקרי, התביעה המשטרתית תדרוש פסילת רישיון לתקופה ארוכה וייתכן אף הטלת עונש מאסר בפועל.

נהיגה בפסילה בראי בתי המשפט

על אף שבתי המשפט קבעו, לא אחת, כי עבירת נהיגה בפסילה הינה אחת מהעבירות החמורות בפקודת התעבורה, השופטים היושבים בדין שוקלים שיקולים רבים ורחבים יותר כאשר הם דנים בעניינו של נאשם.

בין השאר, בתי המשפט שוקלים האם העבירה הנוכחית הינה הנהיגה הראשונה בפסילה של הנאשם או שמדובר בשחקן חוזר. שיקול זה הינו שיקול משמעותי בעת גזירת העונש שכן ככל שמדובר בנהג שזו הנהיגה הראשונה שלו בפסילה, בדרך כלל העונש לא צפוי לכלול מאסר בפועל.

מן הצד השני, כאשר מדובר בנהג שהורשע בנהיגה בפסילה בעבר, אך חזר ועשה זאת שוב, הוא יימצא בסיכון גבוה להטלת עונש של מאסר בפועל, יחד עם שלילת רישיון לתקופה ארוכה מאוד ועונשים נלווים נוספים.

בנוסף, בתי המשפט שוקלים את חומרת העבירה, שאלת הרשעות בעבירות תעבורה קודמות, נותנים משקל משמעותי לנסיבות אישיות – משפחתיות של הנאשם ולוקחים בחשבון נטילת אחריות והודאה בביצוע העבירה, חסכון בזמן שיפוטי ואת הפגיעה בנאשם או בבני משפחתו ככל ויוטל עונש חמור.

עורך דין גיל ויינשטיין מייצג את לקוחותיו בבתי המשפט לתעבורה בעבירות תעבורה חמורות.